top of page

ארומותרפיה 

ארומתרפיה היא שיטה מאוד נגישה, השימוש בה לא נותן תחושה למטופל של "חולה" אלא מקבל בנוסף סוג של פינוק מסויים. השיטה מרווחת, מרגיעה וחודרת הכי עמוק שאפשר.

ארומתרפיה היא גם שיטה טיפולית, גם שיטה מניעתית וגם מאזנת בין גוף לנפש.

שם השיטה מתחלק ל- 2: ארומה- ריח, תרפיה- ריפוי. טיפול באמצעות חוש הריח ובחלק הריחני של הצמח.

בעולם הצומח יש שימוש רחב- חליטות, תמציות, טינקטורה, שימוש בחלקים שונים, אנרגטיות של צמחים ועוד...

יש בצמחים חומרים פעילים חזקים בריכוזים גבוהים. הכלי שלנו הוא השמן האתרי.

שיטת הארומתרפיה צמחה מתוך שיטות ריפוי בתרבויות מסורתיות עתיקות (היהדות, מצרים, יוון, שמאניזם וכ'). אדם לקח עצים להסקה, יצר מדורה ועשן של עץ מסויים גרם לו לצחוק יותר, עשן אחר גרם לו להרגיש בטוח או מאוהב, חלק העבירו כאבי ראש ומחלות ומשם צמחה "שיטת הטיפול בעשן". עד היום נאספים תיעודים איך השתמשו בצמחים ויתכן בכל ספר מתרבות אחרת יהיה כתוב משהו אחר על הצמח כי על כל אדם זה מגיב קצת אחרת. השיטה היא מאוד אינטואיטיבית. "משהו מסריח לי פה", חוש הריח עוזר לנו להבין איך להתאים את הצמח למטופלים.

ביהדות יש תיעודים לגבי שימוש בצמחים בזמן הדלקת הקטרות בבית המקדש (11 סממנים של ציפורן, מור, לבונה, קינמון...) לפי מדרש, הריח שהיה יוצא מבית המקדש הורגש בכל ירושלים עד כדי כך שכלות לא היו צריכות להתבשם ביום חתונתן. גם בהבדלה במוצאי שבת משתמשים בצמחים מבשמים כדי לרומם את המצב רוח. לעומת זאת השמאן שהיה עובר מחולה לחולה כדי לטפל בו, היה הולך עם מקל, שבקצה שלו היה שק קטן של עלים שהוא היה מצמיד לאף שלו כדי לא להידבק מהחולה ועד היום מוזכר ששריפת צמח המרווה משמש לטהר אנרגיות.

כפי שכבר הוזכר למעלה, שיטת הארומתרפיה מועילה גם לגוף וגם לנפש. היא שיטה שטומנת בחובה הרבה סודות ויכולה להגיע לשורש הבעיה ולטפל עמוק. עם השנים השיטה הייתה נראית קצת מיושנת (לשרוף דברים בבית) אבל עם השנים, עם הניסיונות ליצור תרופות כחיבור מצמחים ראו את היעילות שיש לשיטה במיוחד בניסוי של האחים גדפוסה כשלאחד מהם נשפכה חומצה על היד ובאופן אינסטינקטיבי הוא הכניס את ידו לחבית לבנדר וכשהוציא אותה היא הייתה ללא כווייה והם הרחיבו את השיטה.

הכלי שלנו, הוא בעצם הטבע. הצמחים- בצורתם הטבעית והזמינה. בהתחלה אכלנו אותם וראינו איך כל אחד משפיע עלינו, אבל מעבר להשפעת סילוק הרעב הייתה השפעה על העור, הנשימה, היה אפשר לכתוש צמח ולחבוש אותו כרטייה, אפשר להשתמש בהם במבער וכשהם נכנסים לריאות הם הופכים לחמצן שלנו שמגיע לכל כלי הדם.

אנו קוראים לתמציות שמן אתרי אך זהו לא באמת שמן. זהו חומר שנקשר לשמן ומים באותה מידה. החומר מכיל חומרים פעילים רבים בריכוזים גבוהים ומשתנים מצמח לצמח.

לכל אחד מהחומרים הפעילים פעילות שונה: חלקן אנטי בקטריאלים, אנטי ויראלים, אנטי ספטים, אנטי פונגלים, מעוררים, מחממים, מקררים, מרגיעים, מרדימים, מוסתים את פעילות הגוף- כי הם עובדים על מערכת העצבים בגוף.

ישנן כמה שיטות להפיק שמנים אתרים:

1. דרך הפקת השמן הנפוצה ביותר נקראת זיקוק בקיטור. שמים צמח בתוך מים ומרתיחים ל-100 מעלות ומתהליך תהליך אידוי. אדים טהורים של החליטה נודדים דרך צינור קירור ומתחילים להיווסף טיפות טהורות של חליטה. נוצרות 2 מאסות. מעין שמן על מים- מים צלולים של הצמח עם מעט חומרים פעילים (הידרוסול) שהם שימושיים בתעשיית הקוסמטיקה, והחלק השני של המאסה, החלק העליון, הוא כמו שמן ששמים בבקבוק.

80% מהשמנים מופקים בשיטה זו ולכן המחיר שלהם צריך להיות סביר.

2. שיטת הפקה נוספת היא כבישה קרה- שיטה אופיינית לכל השמנים המופקים מפירות הדר. לוקחים את קליפת פרי ההדר ומוחצים אותה במחבש עד שיוצא כל השמן האתרי (כשמקלפים תפוז נשאר ריח להרבה זמן). ההבדל היחיד בין השיטות היא שבשיטה הקודמת אין תוקף לשמן, אך בשיטה זו חיי השמן קצרים יותר כי נוספים כמה טיפות מים ויש נטיה להתקלקל. בצורה זו ויטמין C נשאר בתמצית והוא נחשב כמשקם עור ותורם קוסמטית. אם היינו מרתיחים את קליפות פרי ההדר כמו בשיטה הקודמת הויטמין היה מתאדה.

15% מהשמנים מופקים בשיטה זו ויחסית נחשבים לזולים.

3. אנאפלוראז'- שיטת הפקה מקובלת יותר להפקת שמנים מצמחים\ פרחים עדינים שמהרגע שקוטפים אותם הם מתחילים ליבול ולהתייבש. לוקחים שכבת שומן (בדרך כלל חמאת שיאה שגורמת לחומר הפעיל של הצמח להשתחרר) ושמים את הפרחים על החמאה וכך הריח והתמצית שלהם נספג בו.

5% מהשמנים מופקים בשיטה זו, שיטה מאוד יקרה עם אורח חיי מדף ארוכים.

4. תשרית- כשמשרים את הצמח בשמן למספר שבועות והוא סופג את החומר שלו.

אזהרות-

לשיטת הארומתרפיה יש עוצמות גדולות. אין לטפל בה במקרים במטופל נוטל סטרואידים או נמצא בטיפול כימותרפי (חולים אונקולוגיים). השיטה של הארומתרפיה מעוררת את מערכת החיסון ולא נרצה להפעיל אותה כדי לא להפריע לטיפול הקונבנציונלי.

יש להזהר במקרים של מטופלי לחץ דם גבוה, אפילפסיה, נוטלי מדללי דם, נשים הרות, ילדים, תינוקות, אנשים רגישים במיוחד ולכן יש להיצמד למינונים ולהתוויות של אותו צמח ספציפי. יש לשים לב לשם היצרן ולאיכות השמנים.

בשימוש בשמנים האתריים יש להשתמש בכלים מזכוכית, חרס, נירוסטה או עץ. אסור לשים בכלים מפלסטיק- עלול לגרום לסרטן.

לאחר שימוש במגוון שמנים אסור להיחשף לשמש (בדרך כלל השמנים המופקים מהדרים), עלול לגרום לכתמים או לכוויות בעור (שמנים פוטוסנסטיביים).

דרכי טיפול-

1. הרחה- השיטה הטובה ביותר. מריחים את החומרים הפעילים בצמח. על הריאות יש נדיות אויר מלאות בחמצן המרושתות בנימי דם קטנים. ברגע שאנו נושמים את הצמחים, הנדיות מתמלאות בחמצן ומתבצע שם שחלוף גזים. פחמן דו חמצני יוצא וחמצן נכנס ומגיע לכל איברי הגוף. המולקולות הקטנות של השמן נקשרות לחמצן (במבער) וכך חודרות למחזור הדם ומגיעות ללב, למוח (חודרת את מחסום ה-B.B.B) ובעצם לכל הרקמות בגוף ולכן השיטה היא עוצמתית ביותר. חשוב שהשמן יהיה איכותי. המולקולות עוברות את מסלול קולטני עצב הריח (פקעת עצב הריח-> השקד-> היפותלמוס-> תלמוס).

השמנים יכולים לגרום לחידוד הריכוז, להיפר-אקטיביות, לקרר, לחמם.

חוש הריח (החוש הראשון שמתפתח אצל העובר, מריחים את אמא שלהם), הוא חוש מאוד רגשי- מעלה זכרונות\ חוויות אישיות ולכן כל ריח ישפיע על אדם אחרת.

השיטה תתאים במיוחד כשנרצה לעבוד על מערכת הנשימה (נכנסת דרך האף לריאות), לכן מעולה לבעיות נשימה- אסטמה, שפעת, אלרגיות, טיפול בבעיות רגשיות\ נפשיות בגלל הקשר לריח וגם לטיפול בבעיות פיזיות- השמנים הם אנטי בקטריאלים, בעיות אורטופדיות וכ' כי הן מגיעות דרך הדם לכל מקום בגוף.

השימוש העיקרי בדרך טיפול זו היא הרחה במבער- שמים 10 טיפות שמן אתרי בחדר בינוני ואחר כך שופכים מים רותחים מהקומקום.

2. מריחה \ טופיקלי- דרך העור- העור שלנו מרושט בכלי דם קטנטנים. הטכניקות הנפוצות הן בעיסוי, שמן בסיס ואתרי יחד ומורחים על גבי העור, גם באמבטיה השמן מתערבב עם מים ויכול לעזור לשרירים כואבים או להרגעה, רטיות\ חבישה יעילות במיוחד על גבי דלקות ולכאבים.

טיפולים בבעיות עור באופן מקומי או טיפול בבעיות רגשיות\ נפשיות באמצעות כיסוי ארותרפי תומך\ מלא. טיפול בבעיות כאבים עצביים דלקתיים (דלקות שרירים, שלבקת חוגרת).

אפשר לטפטף ישירות טיפה על שרוולי הבגדים או על הדפקים בפרק כף היד לשמש כבושם.

ניתן לשים כמה טיפות על רצפת המקלחת ולפתוח מים חמים או בסאונה רטובה כדי שכל החדר יתמלא באדים.

אפשר להריח ישירות מהבקבוק לפני מבחן\ דייט\ טראומה כדי להרגע.

3. לקיחה פנימית- בעיקרון השיטה לא חוקית לפי משרד הבריאות. שיטת הטיפול כשמה כן היא וצמחי מרפא יותר מתאימים ללקיחה פנימית מאשר שמן אתרי שהוא חזק ועצמתי ביותר.

רק ב-2 מקרים ניתן להשתמש בשימוש פנימי. בבעיות אקוטיות בלבד. כשיש בעיית גרון כלשהי- טיפה אחת משמן לימון יחד עם כפית דבשֿ/ טחינה כך שזה נשאר בפה ויורד לאט ללוע, לגרון כמו סוכריה. למצבי סטרפטקוק כי השמן הוא מחטא- אנטי ויראלי ואנטי בקטריאלי.

מצב שני הוא 1 טיפת שמן ג'ינג'ר ברבע כוס מים לבעיות עיכול.

מרקחת ארומתרפית-

היא הכנת הפורמולה. שמן בסיס (צמחי- זרעי ענבים, שקדים, זית) משמשים כנשאים, אין להם ריח של צמחים. עם שמן אתרי- רוזמרין, עץ התה וכ'.

כשמערבבים כמה צמחים ביחד הם מקיימים בינהם סינרגיה= השלם גדול מסך חלקיו (1+1=3) כל צמח עושה את שלו וביחד הם עושים עוד פעולה נוספת.

השמנים והתפקוד שלהם משתנה לפי אקלים, מיקום גאוגרפי, עונות השנה. נוכל לראות בספרים שתורגמו מאמריקה יהיה מידע שונה מספרים שתורגמו מאפריקה. אבל הדבר החשוב ביותר הוא לתת חשיבות לאינטואיטביות- להרגיש ולהריח את הצמחים וזה משהו שמתפתח עם הזמן.

כל אדם הוא מיוחד בפני עצמו- אם אדם לא אוהב את הריח אי אפשר לטפל בו עם הצמח הזה הזה שגורם לו לאי נעימות והוא מתנגד אליו. כשנכנסים למקום עם ריח לא נעים אז יש תחושת התכווצות. לכן חשוב להתיחס לאינטואיציה ולרגשות הלב למרות החומרים הפעילים שכבודם במקומם מונח הם יעבדו רק אם נהיה מוכנים לקבל אותם. כל אדם עובר מסלול שונה בחיים עם זיכרונות שונים לכן לא בכל בני האדם נשתמש באותם ריחות כדי לטפל באותן בעיות. לאדם אחד וניל יזכיר את הבית והחמימות ואת העוגות שאמא שלו הייתה מכינה ולאדם אחר הוניל יעלה זיכרון שעוגת וניל נפלה עליו והוא החליק וזה לא יעזור. לכן כל מרקחת שמנים תהיה מותאמת ספציפית לבן אדם אחד.

בפורמולה, כשיש סינרגטיקה הריחות הבודדים פחות דומיננטיים ואז הן פחות מפריעים כי זה הופך לריח חדש.

חשוב לנו לדעת מה מקור הצמח- באיזה מקומות בעולם מגדלים אותו ומהיכן הוא מגיע אלינו ומה דרך ההפקה שלו- שמספרת לא מעט, אם הוא מתקלקל מהר (כבישה קרה), נותן אינדיקציה למחיר, תוקף ואיכות.

לפני שנתחיל לפרט על השמנים האתרים נרשום מספר פרטים על שמני הבסיס\ שמנים צמחיים.

א. שמן שקדים

מופק מהשקד המתוק בכבישה קרה.

תכונות עיקריות- שמן אוניברסלי כשמן נשא גם לעיסוי וגם למרקחות. שמן שמזין את העור, חסר ריח וחסר צבע. לשמן יש נטייה גבוהה להתחמצן ולכן אפשר להוסיף לו מזלף אחד של ויטמין E וכמה טיפות לבנדר כדי לשמור על הטריות שלו.

בנוסף לעיסוי, שמן השקד נחשב לאידאלי להורדת איפור מהעיניים. הוא שומני וכבד וממיס איפור כבד.

השמן לא אלרגני ומתאים לכולם מלבד לאנשים שאלרגים לשקדים.

הרבה אנשים מקובעים על השמן שקדים, אין הרבה הבדל בינו לבין שמן זרעי ענבים אך הוא מרגיש טיפה יותר כבד.

 

ב. שמן זרעי ענבים

מופק מזרעי הענבים בכבישה קרה.

הופק לראשונה בצרפת לפני כ- 100 שנים כתחליף לשמן זית. משמש ומומלץ למאכל. נחשב לאנטי אוקסידנטי- נוגד חימצון, נחשב לשמן עדין וקל שנספג בקלות. לא מותיר תחושת שמנוניות על שטח העור. מומלץ לתערבות לעיסוי ולקוסמטיקה.

דומה לשמן השקדים ומתאים לבסיס\ נשא של שמן אתריים על גבי העור. הם מכניסים את המולוקולות בעדינות לתוך הגוף ולזרם הדם.

מתאים לכולם מלבד לרגישים לזרעי ענבים.

 

ג. שמן שומשום

מופק מזרעי שומשום בכבישה קרה.

מכיל מספר רב של חומצות שומן בלתי רוויות. עשיר מאוד בויטמיני A, E, D ומקבוצת B. מרכך, מגמיש ומזין את העור.

שמן בעל מרקם כבד, צפוף עם ניחוח שומשום ברור וחזק. יש לו תכונות מחממות. עשיר בחלבונים ופרוטאינים ומשתמשים בו בעיקר לבעיות אורטופדיות וכאב (בעיקר בטן תחתונה בזמן וסת עם מרווה).

אי אפשר להשתמש בשמן כשמן נשא לכל הגוף כי הוא כבד מאוד, חם ובעל ריח חזק אז ניתן לערבב אותו עם שמן השקדים\ זרעי ענבים או להשתמש בו רק לאיזור שצריך.

זהירות באנשים שרגישים לשומשום.

 

ד. שמן זית

הוזכר בהקשר של שיער בגלל החוזק שהוא נותן אך גם לו יש ריח דומיננטי. מתאים לעור יבש, סדוק ופגום. מתאים לעור מגורה\ לתינוקות (אם יש תפרחת תינוקות אז להשתמש בשמן קלנדולה).

עדיף להשתמש בשמן כמה שפחות חומצי 0.3\0.5.

 

ה. שמן קלנדולה

נחשב לשמן אנטי דלקתי שמאיץ התחדשות של תאי עור. שומר על עור גמיש ומתאים לעור סדוק, מגורה ומטפל בפצעים וכוויות.

 

ו. שמן נר הלילה

שמן לח ששומר על לחות העור- מתאים לעור יבש, סדוק, מבוגר, אדמומי. מטפל באקזמות יבשות.

 

השמנים האתריים:

 

א. אגוז מוסקט-

מקור- איי בנדה שבאינדונזיה, האיים הקרביים, הודו וסרי לנקה. דרך הפקה- זיקוק בקיטור מהפרי.

השמן עצמו מופק מהפרי. יש לפרי כמה שכבות. פרי רך מבחוץ והגלעין הפנימי הוא האגוז. עטוף במעטפת רכה (מאשיה, התבלין), בצבע אדום זרחני, אחר כך יש קליפה קשה ואז את האגוז אנו מבשלים. העץ עצמו הוא עץ גבוה, ירוק כל השנה, יש לו עלים (שדומים לעלי דפנה) ארוכים ורחבים.

כתבלין הצמח מעודד הפרשת פפסין ואנזימי עיכול שעוזרים לעכל דברים קשים כמו בשר\ עוף. בעבר התבלין היה משמש כתוסף למזון כי הוא מחטא בקטריות ולכן הוא נפוץ במדינות עולם שלישי ובארצות המזרח כשאין אפשרות לקרר ולשמר את המזון. בכמות גבוהה התבלין יכול לגרום להזיות (בעל השפעה פסיכו-אקטיבית).

השמן נחשב למחמם, ממריץ ומעורר, מייזע, מאלחש (משכך כאבים), נוגד עוויתות (ספאזם, התכווציות שרירים), מרפה שרירים (במריחה), אנטי דלקתי, אנטי בקטריאלי, אנטי ספטי (מחטא), אנטי אוקסידנטי (נוגד חימצון), אנטי פריזיטי (תולעים במערכת העיכול), מגביר זרימת דם ומכיל חומר שנקרא CINEOL חומר פעיל שאחראי על תקשורת עצב שריר (בעיות אורטופדיות, כאבים, דלקות, התכווציות).

אזהרות- נחשב לשמן חזק מאוד ולכן הוא אסור לאנשים בעלי יתר לחץ דם (ממריץ), לא מתאים לנשים בהריון ולהיזהר עם ילדים קטנים, לא להשתמש בו כשמן יחידי אלא כחלק מפורמולה.

ב. אורגנו

מקור- המזרח התיכון, דרך הפקה- זיקוק בקיטור של כל הצמח

השמן נחשב לאנטי בקטריאלי חזק (נוגד זיהומים ופריזיטים\ חיידקים במערכת העיכול), יש תכשירים ושמנים מיוחדים המתאימים לטיפול בקנדידה.

עוזר לתפקוד הכבד, משפר זרימת דם כך שהוא מתאים לכאבי פרקים.

פותח ומכייח את מערכת הנשימה.

נחשב למרגיע נפש ומתאים לטיפול במצבי לחץ וסטרס.

אזהרות- אסור לנשים בהריון ולהיזהר עם תינוקות וילדים.

ג. אורן

מקור- צפון אירופה (רוסיה), צפון אמריקה (קנדה). דרך הפקה- זיקוק בקיטור מכל חלקי העץ (ענפים, מחטים, פירות).

עץ מחטני (מחט), מגיע לגובה של 30 מטרים (יחסית גבוה), גדל בתנאים קרים ומדינות קרות.

השמן נחשב לאנטי בקטריאלי, אנטי ויראלי (וירוסים), אנטי ספטי (מחטא), נחשב למכייח (מוציא ליחה וכיח) ומרחיב סימפונות (בעיות נשימה כמו הצטננות, שפעת, אסטמה), נחשב לממריץ מחזור דם אך לא מחמם ומטפל בשרירים תפוסים, הפרעות ראומטיזם, מטפל במצבי חולשה (כללית של הגוף בגלל יכולת המרצה), ושימש לטיפול בעייפות ברפואה העממית, מגביר ריכוז. בעל יכולת חיטוי וניקוי (משתמשים בו ליצור סבונים, שמפו, בממסי שומנים והוא אחד מחומרי הטרמפנטין). עוזר לדלקות בשלפוחית שתן (לא הקלאסי).

אנו נשתמש בו בעיקר לשימוש מקומי, אחרי מקלחת להשתמש במגבת הלחה ולשים 3-4 טיפות ולהתנגב חזק כדי להמריץ ולהזרים דם.

אפשר לטפטף כמה טיפות בסאונה רטובה ובאדים כי הוא מנקה רעלים דרך בלוטות ההזעה.

אזהרות- אין לו התוויות מיוחדות. אולם יש להיזהר עם מטופלים שיש להם אלרגיות לעצים.

ד. אנג'ליקה

מקור- אירופה, דרך הפקה- זיקוק בקיטור.

השמן נחשב לאנטי דלקתי (לכאבי פרקים), לאנטי ספטי ולזיהומים במערכת הנשימה ובחולשת מערכת חיסון, נחשב לנוגד עיוותים (אנטי ספזמטי) ולהרגעת מערכת העיכול ולאובדן תאבון, מרגיע מערכת עצבים, נחשב למזרים דם לכן יכול לעזור לשחרר התכווציות ומרגיע כאבים.

אזהרות- נחשב למניע לכן ניזהר איתו עם נשים בהריון.

ה. אילנג אילנג

מקור- אינדונזיה, פיליפינים, מדגסקר, איי קומרו. דרך הפקה- זיקוק בקיטור מהפרחים הטריים.

עץ טרופי, פורח, מגיע עד לגובה של 20 מטרים. פרחי האילנג פורחים בצבעי לבן, ורוד או צהוב. בדרך כלל השמן מופק מהזן הצהוב. שמן מאוד נפוץ בתעשיית הקוסמטיקה והבישום, נחשב ליקר ונמכר לפי דרגות הזיקוק והאיכות שלו.

פירוש השם אילנג הוא פרח. אילנג אילנג הוא "פרח הפרחים". בשונה מהשמנים הקודמים האילנג נחשב לשמן רגשי, של שמחה, אהבה, תענוגות, מסייע להוציא מדיכאון, מרגיע, עוזר לעלות ולפתור טראומות מהעבר, מטפל בהלם, פחד, חרדה. השמן גם מאזן את לחץ הדם ואם האדם דואג אז זה מרגיע אותו. אפשר לשים טיפה אחת כל כפות הידיים באיזור הדפקים והוא משמש כבושם.

מתאים לנדודי שינה ולקרירות מינית.

השימוש הנפוץ בו הוא בהרחה- מבער או רצפת אמבטיה.

מבחינה קוסמטית והשפעות על העור- הוא נחשב למאזן הפרשת שומן על גבי העור, מרגיע עור מגורה, מגמיש ומזין את העור. ברפואת המזרח הוא שימש לטפול בנשירת שיער, בעור מבוגר, יבש, אפור (חסר חיות).

אזהרות- הריח של האילנג אילנג דומיננטי מאוד, לכן משתמשים בו בין 1-2 טיפות בפורמולה. שמן יחסית בטוח לשימוש.

ו. אקליפטוס גלובולוס

מקור- אוסטרליה, טזמניה, ספרד, פורטוגל, ארה"ב, סין. דרך הפקה- בזיקוק בקיטור מעלים והענפים הצעירים.

אחד מהשמנים הנפוצים. באינטרנט נאמר עליו שהוא מתאים לכל בעיות הנשימה אך יש להסתייג איתו. יש בו מידת רעילות לילדים ותינוקות, אסור לנשים בהריון, מכיל את החומר מנטול- מקנה את הריח החריף והקריר ויש לו פעילות מייבשת. במקרים של בעיות נשימה עם מזג אויר יבש יש להיזהר עם מטופלים כדי שלא נייבש אותם יותר ונעשה את הפעולה ההפוכה שתאריך את זמן המחלה. כשנכנס פתוגן לתוך הגוף, הגוף מייצר נזלת וליחה כמנגנון הגנה  כדי לכלוא את הפתוגן ובכך הוא מנסה לפנות אותו מהגוף. אם נייבש את הנוזלים האלו ונצמיג אותם יתכן ונקשה על הגוף בפעולה הרצויה כך שהוא לא מתאים לכל בעיות הנשימה.

כדאי להשתמש בו במצבי אלרגיות ובמעברי עונות (בגלל הפעילות האנטי אלרגנית שלו), אם מזג האויר הוא חורף ורטוב אז אפשר להשתמש בו בהפרעות נשימה כמו שפעת, התקררויות, צינון, שיעול, אסטמה.

נחשב לממריץ ולמעורר כך שיטפל בעייפות, בחוסר ריכוז ותשישות, אנטי ויראלי (וירוסים) מדרגה ראשונה, אנטי ספטי (מחטא), יכול להיות בשימוש על גבי העור כשיש יבלות ויראליות (הרפסים, אך לא קלאסי למצב זה).

אזהרות- מכיל מנטול, אסור לילדים, תינוקות ונשים הרות, לנשים מניקות (מייבש את החלב). לא מומלץ לטפטף על הכרית כי השמן חריף וחזק וזה מפריע לילד שקרוב וצמוד לזה.

משתמשים בו במבער או ברצפת אמבטיה.

 

ו.ב. אליקפטוס לימוני

דומה בתכונותיו לאקליפטוס הקודם אך לא מכיל מנטול ובטוח לילדים. מתאים למזג אויר יבש. מקל על דרכי הנשימה- דלקות ריאות, אסטמה, שפעת, צינון וכ' ובטוח יותר לשימוש על העור לפטריות על גבי העור, איחוי פצעים, עקיצות חרקים (אך עדיין עלול לגרום לגירוי בעור אז להשתמש בעדינות).

מרגיע אם משתמשים במינון נמוך ומאוד ומעורר במינון גבוה.

 

ז. ארז (אטלס)

מקור- מרוקו, אלג'יריה. דרך הפקה- זיקוק בקיטור מנוסרת הגזע.

עץ הארז הוא עץ גדול, חזק ועוצמתי. נחשב "לגבר גבר", בעל ניחוח ופעילות גברית, נותן תחושה של אופי "מחוספס", מחסן, תומך רגשית, נפשית ופיזית במרכז הגוף. עובד היטב על מערכת השלד- אנשים שנוטים לשברים, מכופפים ומצד שני לאנשים חסרי בטחון, שחסר להם חוסן מול אתגרי החיים ועוזר לעמוד על שלנו, להיות אסרטיביים ולהגיד לא כשצריך.

לכל שמן יש תדר אנרגטי (במיוחד קשור לצ'קרת הבסיס) ויכול לאזן את מרכז הגוף במידה ויש חוסר או חולשה ולכן הוא אפקטיבי מאוד בעיסוי.

בגלל שהוא מדמה לנו את גזע העץ, צריך לשלב אותו עם שמן מקרקע שמחבר לשורשים, כדי שלא כל רוח שתבוא "תעיף" את המטופל.

מתאים לילדים עם בעיות חברתיות בבית ספר, שעברו חרם, לא מקובלים, עם בטחון עצמי נמוך ולכן בפורמולות שלהם נשלב 2 טיפות ארז כדי לתת חוסן ולהבליט את העוצמות שלנו. עיסוי של ההורה לילד פותח את הקשר בינהם, נותן תחושת ביטחון של הילד בהורה. יכול להתאים לבעיות תקשורת, קשב וריכוז ואפשר לשלוח את הילד עם טיפה אחת בכל פרק כף יד (על הדפקים).

כמו כן נחשב למרומם ולמרגיע נפש, מטפל במתח וחרדה, מסייע לשינה רגועה.

נחשב כדוחה חרקים טבעים, שימש בעץ הבחירה לבניית בתים, ספינות ומקדשים (כדי שטרמיטים לא יוכלו לחסל אותו), מאזן הפרשת שומן על גבי העור, מחזק את שורשי השיער למצבי נשירת שיער (יחד עם שמנים נוספים), מטפל באזמות שונות, נחשב למחזק מאוד ומתאים גם לעייפות פיזית וגם לעייפות פיזית (ירים מטופלים לאחר טראומה), מחזק מערכת חיסון, נחשב לאנטי ספטי (מחטא), נחשב למכווץ כלי דם ומתאים לדליות וכלי דם מורחבים ונותן להם טונוס. מתאים למצבי יתר לחץ דם (לא הכי קלאסי), יכול לטפל בטחורים.

יכול להתאים להפרעות ומחלות עור כמו סבוריאה ופסוראזיס, קשקשים.

יש לו גם תכונות של כיוח וניקוז נוזלים ממערכת הנשימה (שיעול, אסטמה וכ').

בתעשיית הקוסמטיקה לשמן יש תו ריח חזק והוא משמש כבסיס לתו ריח אחרים שמתנדפים מהר ממנו.

ככל שעובר הזמן השמן מצתמג ומשתבח- לא מתקלקל לעולם.

אזהרות- השמן כל כך כבד שאם שמים אותו במבער הוא שוקע בתחתית ויכול להישרף ולכן יש לערבב אותו עם מים חמים.

מותר לכולם חוץ מלנשים בהריון בשליש הראשון. עיקרי בעיסוי או בהרחה. פחות משמש לרמה הפיזית אלא יותר אנרגטי, נחשב למייצב.

 

ח. אשכולית

מקור- אסיה הטרופית, המזרח התיכון, ספרד, ישראל, קליפורניה ובאוסטרליה דרך הפקה- בכבישה קרה מקליפת הפרי.

עץ עשיר, עליו רחבים, פירותיו צהובים וגדולים בעלי טעם חמצמץ. האשכולית נקשרת הרבה פעמים יחד עם דיאטה, בדרך כלל יש סתירה בין הפרי לבין תרופות של סטטינים (סכרת, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה).

האשכולית היא אנטי טוקסית ונוגדת רעילות, אנטי ספטית (מחטאה), אנטי בקטריאלית והפעילות העיקרית שלה היא בנתינת בוסט של אנרגיה (מתאימה במיוחד לימי ראשון) מחייה, ממריצה ומרימה- גם בהרחה וגם בעיסוי. מצבי תשישות לאחר מחלה, מרגיעה עייפות בשרירים, כבדות, מוסף לאנשים שמרגישים תתקועים בשיגרה אישה בהריון.

משחררת בצקות, עוזר לפזר\ לשחרר צלוליט (תופעה קוסמטית "עור תפוז") מופיע בעיקר בירכיים, ישבן, אין מראה אחיד לעור, תאים מיימים שנקלאים בתאים שומניים ואפשר למרוח שמן אשכולית עם שמן בסיס, לחמם, למרוח ולהוסיף כוסות רוח. צריך להתמיד כי אם מפסיקים זה חוזר.

האשכולית מאזנת הפרשת שומן כל גבי העור ומחזקת את טונוס העור.

השפעות רגשיות- מעניקה שמחה, תחושת הקלה, אנטי דיכאונית, ממתנ התפרצויות זעם, חרדות ומצבי רוח לא מאוזנים.

אזהרות- אסור להמליץ על שתיית השמן האתרי. בגלל ההמרצה שלה לא כדאי להשתמש בה בלילה. פוטוסנסטיבי ולכן אסור להיחשף איתו לשמש.

 

ט. ברגמוט

מקור- דרום איטליה, מחוז ברגמו דרך הפקה- בכבישה קרה מקליפת הפרי.

שמן חדש יחסית שנכנס פחות או יותר בשנות ה-80 בצורתו כשמן אתרי. הפרי גדל רק בדרום איטליה במחוז ברגמו, הפרחים שלו מעניקים את הריח לתה השחור האנגלי (ארל גריי).

 יש תיעודים שהפרי שימש לטיפול במחלות חום (בעונת החורף כגון שפעת והצטננות). מחזק את מערכת החיסון, היו מחטאים עם השמן במקרי הצורך, נחשב לאנטי טוקסי (נוגד רעלים), אנטי ספטי (מחטא), אנטי ויראלי (נוגד חיידקים).

נחשב למאוד מרגיע ומתאים לכל מצבי הסטרס- כשנרצה להרגיע את המוח, הגוף, שרירים מכווצים ותפוסים, עוותיות, נחשב למסייע להרדמות ולשינה טובה. מתאים גם במריחה וגם בהרחה.

השמן נחשב למרגיע התקפי זעם (בילדים\ מתבגרים), מרגיע היפראקטיביות (כמובן שזה נושא הוליסטי שצריך לבחון מה המקור ולהתאים עם עוד שמנים בנוסף לתזונה ללא סוכר, פריקה גופנית וכ'), תחושות תסכול, בעיות רגשיות, אי יכולת להכיל, נותן מרחב נשימה.

בזמני לחץ וזמנים אקוטים אפשר לשים אותו בעבודה\ כיתה יחד עם שמנים שמטפלים בבסיס.

לעיתים בעיות רגשיות מתבטות בעור ולכן הוא יכול להתאים לעור "במצוקה" נחשב כ"פסיכולוג לעור" אינדיקטיבי להמוטומות, אטופיק דרמטיטיס, אקזמה, יובש, פסוראזיס יחד עם לבנדר ויסמין.

אזהרות- מותר לכולם אך נחשב לשמן פוטוסנסטיבי ויש להיזהר איתו בחשפיה לשמש.

 

י. ברוש

מקור- צרפת, איטליה, מרוקו והמזרח התיכון. דרך הפקה- זיקוק בקיטור של העלים, הענפים והאיצטרובלים.

עץ הברוש מגיע לעד כ-28 מטרים, גדל בצורת קונוס. העצים מאפיינים בתי קברות, בתרבויות לאורך ההיסטוריה קראו לו "חי עד" בגלל סגולתיו הרבים הוא נחשב למעניק חיי נצח.

נחשב לעץ שמקשר בין המתים לעולם שאחרי. לא דורש הרבה טיפול ונשאר ירוק ושייך למקומות "עזובים".

השמן נחשב קלאסי לעוצר ומכווץ "אסטרג'נט". כשמעטפת כלי הדם חלשה ואין לה עמידות וטונוס. הצמח נותן גמישות, חוסן וסגירה שימושי לטחורים, דליות. נחשב לעוצר דימום- דימומים מהאף, קופורוז, עם שמן בסיס ומריחה מבחוץ. מחזק נימים, משפיע על כלי דם קטנים, מפזר המוטומות (שטף דם פנימי, "סימן כחול").

נחשב לאנטי ספטי (מחטא), אנטי ספזמטי (נוגד עוויתות והתכווציות שרירים), מרגיע שיעול, ממתן הזעת יתר, ממתן ומאזן הפרשת שומן על גבי העור, מכווץ נקבוביות פתוחות, עוזר לטפל בצלולית.

השמן נחשב לדוחה חרקים וטפילים (ג'וקים וזוחלים).

אזהרות- עלול לגרום לגירוי לאנשים אלרגיים\ רגישים לעצים. זהירות עם נשים בהריון ובילדים (לאישה שסובלת מטחורים בהריון אפשר לעשות פורמולה עדינה של 1 אחוז).

* פורמולה לטחורים- ברוש, ג'וניפר, רוזווד, לבנדר, לימון, מור, ארז, גרניום.

 

יא. ג'וניפר

מקור- אירופה, סקנדיניביה, סיביר, צרפת, הונגריה וקנדה (מדינות קרות מאוד). דרך הפקה- זיקוק בקיטור של הפרי הבשל והמיובש.

הצמח נקרא בעברית ערער ענוות, שיח ירוק, פירות עגולים, קטנים ושחורים. השמן נחשב למחזק כללי, עוזר לטפל במצבי תשישות ועייפות שנובעים בעיקר מעודף רעלים במחזור הדם, מתאים לכאבי מפרקים (גטוט, שיגדון) שנובעים מחומצה אורית\ שתן ששוקעת בדם (יכול להגרם מאכילת מאכלים מסויימים כמו בשר). חשוב למקרים של כאבים ראומטיזם- כאבי פרקים, מפרקים (אפשר לשים את השמן באמבטיה ולשרות שם יחד לבנדר).

נחשב למוריד בצקות, מנקה ומשחרר את כל הבלוטות- בעיקר את בלוטות הלימפה שמנקות את הדם ומזרימות הורמונים.

מתאים למצבי דלקת, במידה והחומצה משתחררת ומתפזרת השמן יכול לנקות אותה מדרכי הלימפה ומונעת הצטברות רעלים. משלים פעולות צמחים אנטי דלקתיים שמפנים את הדלקת מהגוף כשנוזל הלימפה מתנקז למערכת השתן ויוצא.

השמן חשוב לטיפול ברענון, איזון, זרימה מחודשת ונחשב לשמן "מטהר". יכול לעזור בבעיות גניקולוגיות ובמערכת הוסת כשיש אי סדירות בדימום, דימום כבד\ מועט וכ'.

יכול להתאים לטיפול בבצקות ובטחורים כשמן משלים.

השמן נחשב למעודד תאבון.

בפן הרגשי השמן עושה פעולה מקבילה לפעילות הפיזית בכך שהוא מנקה פסולת רגישים, לאנשים שעובדים עם קהל, אנשים שחורים ומטהר מנטלית.

אזהרות- אין אזהרות מיוחדות, נחשב לשחקן חיזוק ולא לעיקרי, נשים ממנו 1-2 טיפות בפורמולה.

 

יב. גרניום

מקור- צפון אפריקה, דרום צרפת והמזרח התיכון. דרך הפקה- זיקוק בקיטור של כל חלקי הצמח (עלים, גבעולים, פרחים).

צמח עמיד, גדל כמעט בכל התנאים.

השמן נחשב לדוחה חרקים (ברחשים, זבובים, יתושים) ובתרסיס נחשב למחטא את האויר.

מאוד דומה לג'וניפר בפעילות של ניקוי בלוטות הלימפה וטיהור וחיטוי הדם. ההבדל שהוא באופי ושהריח שלו נחשב ליותר נשי ועדין והג'וניפר יותר חד\ גברי.

מתאים לקופורוז בפנים ולעבודה קוסמטית.

מוזכר עם הרבה מאפיינים לבעיות נשים כמו PMS, תופעת קדם וסת כמו עצבנות, רגישות, נפיחות בחזה, נחשב למאזן נפשי ורגשי. מאזן הורמונלי, לתופעות גיל המעבר (מצבי רוח, מתאים למצב פרידה כשאישה נפרדת מהוסת שלה היא חווה חששות ומגוון רגשות). נחשב לשמן מאזן גם בפן שהוא מאוד מרגיע אך גם ממריץ.

הגריום נחשב לקוסמטי מאוד בשילוב סנרטי עם האילנד והם יוצרים חומר שמעודד ומחדש את יצור האלסטין והקולגן- חלבון שנמצא בעור ונותן את הגמישות והעמידות עם אלסטיות לעור ונותן מראה צעיר. הצמחים סופחים נוזלים ויוצרים גמישות ועמידות- מתאים לעור יבש, מקומט, אפור יחד עם שמן בסיס או עם חמאת חוחובה.

יחד עם ויטמין E מזרז החלמה של כיבים ופצעים על העור, מחדש ומשקם עור יבש, מבוגר ומצויין לעור דלקתי- דרמטיטיס, אזמות שונות, פזוראזיס, פצעים מוגלתיים ומסייע נגד הזעת יתר.

אזהרות- לא מתאים לנשים בהריון, תינוקות וילדים.

 

יג. ג'ינג'ר

מקור- סין, הודו, מלזיה. דרך הפקה- זיקוק בקיטור של השורש.

הג'ינג'ר הוא צמח\ תבלין מרפא. שימושי בתזונה המסורתית ועיקרי לחיטוי מזון מפני בקטריות (במדינות עולם שלישי שאין מקררים). נפוץ בכל העולם.

לצמח יש תכונות מרפא להרבה בעיות עיכול- שלשולים, עצירות, כאבי בטן, גזים, מחזק מערכת חיסון (הסינים אומרים שאם אתה רוצה להיות בריא בחורף תשתה את הג'ינג'ר לפני), נחשב למחטא, מאזן, מחמם ומניע.

השמן הוא אנטי ויראלי, אנטי דלקתי ואנטי ספטי. לוירוסים במערכת הנשימה, יבלות ויראליות על גבי העור.

אחד השמנים היחידים שאפשר לקחת ממנו טיפה עם חצי כוס מים בלקיחה פנימית לבעיה אקוטית (אם המצב כרוני אפשר חליטות של הצמח).

השמן חזק ולכן מתאים למצבי עזרה ראשונה של הרעלת וקלקול קיבה, יכול לחסל מזהמים.

גם במריחה עם שמן בסיס אפשר לעסות את הבטן לכאבים וגזים.

השמן המריחה (עיסוי) נחשב לאנטי דלקתי כחלק מפורמולה ומתאים לדלקות גידים, מפרקים כי הוא נחשב למניע ומחמם.

יכול לעזור מאוד לחום סיסטמי גבוה בילדים ובמבוגרים. מורחים שמן ג'ינג'ר עם שמן בסיס על כפות הרגליים ושמים גרביים. אפשר להוסיף טיפה מהשמן יחד עם שמן לבנדר לאמבטיית תינוקות ונחשב לאקמול.

שמן הג'ינג'ר הוא אפרודיזיאק- מעורר תשוקה. נשי סנגל היו עונדות שרשראות של השורש כדי למשוך גברים.

אזהרות- הג'ינג'ר בטוח לכולם אך יש להיזהר ממינונים גבוהים.

 

 יד. הדס

מקור- צפון אפריקה ודרום מזרח תיכון. דרך הפה- זיקוק בקיטור של העלים, הגבעולים והפרחים.

שיח\ עץ קטן, ירוק עם פרחים לבנים. צמח עמיד, שורש איזורים עם תנועה רבה ופיח, צמח מיוחד ונחשב לאחד מארבעת המינים.

שמן ההדס הוא קלאסי למערכת הנשימה, בעיקר לילדים, תינוקות, אנשים רגישים כי הוא נחשב לעדין. השמן הוא אנטי ספטי (מחטא), שמן אסטרג'נט וסופח, אנטי בקטריאלי, מחזק כלי דם, טוב להתכווציות שרירים ונחשב למרגיע כללי.

השמן משפיע על הור באיזון הפרשת שומן, מטפל יעיל באקנה ומעדן את מרקם העור- נחשב לחלק ממרקחת קוסמטית.

יש להדס תדרים אנרגטיים מאוד ברורים ומטהרים- משמש למרחב אישי או סביבתי לטהר אנרגיות, לאפס תחושות (מתאים לאנשים שעובדים מול הרבה אנשים שסופגים אנרגיות רעות כמו פקידים, נותני שירות, מורים, מטפלים וכ')- לוקחים טיפה בין הידיים, משפשפים ומעבירים מסביב לגוף (מטהר את ההילה). השמן עושה הגנה ופתיחת חסימות של אינפורמציה ומידע. אפשר להוסיף אותו לשטיפה של הבית.

משוייך לצ'אקרת הכתר ונחשב ללבעיות ריכוז אם המקור הוא "מרעש בראש".

אזהרות- נחשב למכווץ, להיזהר במינונים גבוהים.

 

טו. הלקריסיום \ דם המכבים

מקור- ארצות הים התיכון. דרך הפקה- זיקוק של הצמח כולו בזמן פריחה.

נחשב לאחד השמנים הכי יקרים. נחשב לאנטי טראומתי (פיזית)- כוויות, חבלות, שיקום העור, פצעיםף חתכים, צלקות ועקיצות. מאחה רקמות באופן מידי, שמים על החתך והוא סוגר אותו- נחשב "לקוסם".

מטפל בכל בעיות הקשורות לעור, מחדש ובונה תאים, מטפל בעור מגורה בשילוב עם לבנדר.

גם בפן הרגשי נחשב למטפל ב"טראומות", פחדים וצלקות רגשיות.

* לשמן הלבנדר יש את אותן אינדקציות ששמן ההלקריסיום עושה והוא זול בהרבה, לכן נשתמש בהלקרסיום רק אם לבנדר לא עזר.

 

טז. וניל

מקור- מרכז אמריקה, בעיקר במקסיקו ובמדגסקר. דרך הפקה- על ידי סולבנטים.

נחשב לצמח ולשמן יקר, יש צורך בדבורים "שיאבקו" אותו ויפיצו אותו. נדרשים 18 חודשים כדי לגדל וניל.

שמן עם ניחוח יחודי ומתוק, נחשב למרגיע, מטפל בכאבים במערכת השלד.

מזכיר אוירה ביתית ונותן תחושה למטופל להרגיש בבית, נותן חמימות ויכול לעזור להרגיש בטוח ולהיפתח. נותן שייכות, מתאים לאנשים מופנימים, ממורמרים (ממתיק אותם), אנשים חסרי חיוניות ועייפים.

משתמשים בו לאזן פורמולות חריפות עם שמנים חזקים עם תוי ריח.

השמן משפיע על העור בכך שהוא מרגיע גירויים וגירודים, אקזמות שונות, תפרחת חיתולים (יחד עם לבנדר).

שימושי בתעשיית הסבונים.

* כשרוצים למכור בית שמים שמן וניל וקינמון- נותן את תחושת הביתיות והחמימות וזה משפיע פסיכולוגית על הקונה.

 

יז. ורד\ רוז

מקור- נפוץ בכל העולם, בעיקר בבולגריה, טורקיה, מרוקו, פרס העתיקה ומצרים. דרך הפקה-  השמן מופק מעלי הכותרת באמצעות סולבנטים ובזיקוק מעלי הכותרת.

הורד הוא פרח מרשים שניסו לייצר ממנו זהב (ולא הצליחו למרות שמחירו יקר מאוד)- כדי להכין ליטר אחד של שמן צריך 60,000 עלי כותרת.

השמן נחשב שימושי מאוד לעולם הקוסמטיקה ונקשר בעיקר עם נשים.

מתייחס לכל האיבריים הנשיים כגון רחם, שחלה, וסת, המחזור ונושא הפוריות. בעל השפעות הורמונליות שונות, מחזק את שריר הרחם, מסדיר מחזור חודשי, מאזן דימום (דל\ גדוש), מסייע לכל תופעות הקדם וסתיות כולל PMS- עמבנות, נפיחות, שינויי מצב רוח וכאבי מחזור. יכול לעזור בהכנה להריון ותומך בפוריות בעיסוי לבטן.

הורד הוא ה-שמן יחד עם שמן בסיס שקדים\ חוחבה לניקוי עור הפנים, הוצאת איפור ומיצוק העור. מטפל בעור יבש ומבוגר, מטפל בקמטים, מאזן את מערך הלחות של העור ומגביר את הטונוס.

בפן הרגשי\ נפשי\ הוליסטי הורד נחשב לתומך בנשיות. הורדים נותנים חוסן עצמי, מחברים עם התודעה והדמי העצמי לגוף.

שמן שמכניס ונותן פורפורציות כשאנשים ביקורתיים כלפי עצמם ובעלי דימוי עצמי נמוך עם חוסר הערכת עצמית.

מתאים לתחושת חוסר שלמות, נחשב לנוגד דיכאון ומעודד, מרגיע מתח נפשי, מסייע בהתגברות על רגשות קנאה, כעס, תסכול, עצב ומסייע בבעיות של יחסים וזהות אישיים.

אזהרות- מותר לכולם, מתאים גם לנשים בהריון מחודש רביעי ומעלה.

 

יח. טנג'רין (הכלאה בין תפוז למנדרינה).

מקור- ארצות הברית. דרך הפקה- בכבישה קרה מקליפת הפרי.

עץ הדר, ירוק כל השנה, פרחים רחניים מאוד.

השמן הוא אנטי ספטי (מחטא), אנטי ספזמטי (נוגד עוויתות), מרגיע את מערכת העצבים.

עיקר שימושו הוא רגשי- משחרר לחצים, מוריד מתח וחרדות.

שמן קלאסי לאנשים לחוצים, שמחזיקים בשליטה (נכורים לעבודה ולא יודעים להרפות\ לזרום).

אנשים כאלו יכולים לסבול בדרך כלל מעצירות (יש להם עצירות מחשבתית, קיבעון).

השמן עוזר לפתוח מטופלים סגורים שבתשאול לא משתפים כל כך פעולה, נותן תחושה נוחה, משפיע מאוד על המוח.

השמן מאוד עדין ולכן מתאים לכולם.

אזהרות- שמן פוטוסנסטיבי ולכן להיזהר איתו במריחה על העור בזמן חשיפה לשמש.

 

יט. יסמין

מקור- דרום צרפת, מצרים, טורקיה והודו. דרך הפקה- באמצעות סולבנטים מהפרחים הטריים.

השמן מעורבב בחוחובה בגלל שהוא היה יקר מאוד אם היה טהור ונקי רק מהפרחים.

השמן הוא אנטי דיכאוני ממדרגה ראשונה- כשהאדם שפוף, עצוב, מדוכדך, מתאים למצבי רוח משתנים. מצבי קיצון של מאניה דיפרסיה.

מטפל בדכאונות ברמות וברבדים שונים- דיכאון לאחר לידה או לקראת לידה, בעיות שינה, חרדות, חששות, פחדים, תהפוכות רגשיות, רגשות אשמה והתקפי זעם.

השמן גם מרגיע ומרים מצב רוח, נותן כוח מסיר מסך שחור, מוציא מאפטיה, גורם לראיה ריאלית, מרגיע מתחים ומעניק תחושת אופוריה ושמחה.

שמן של אופטימיות ובטחון, מחזק ביטחון עצמי ומרפא שרירים. מחבר אנשים לשורש שלהם.

משמש בסיס ברוב המרקחות הארומטרפיות. גורם להעצמה של שאר השמנים המרקחת.

אפשר לעסות איתו את הבטן לקראת לידה עם שמן בסיס שקדים- מקל על צירים ונותן כוח.

נחשב לאפרודיזיאק ולמעורר תשוקה (גם בנושא האינטימי וגם לחיים), אנשים שלא רואים את עצמם בזוגיות.

השמן משפיע על העור מכך שהוא מעודד חיוש תאים, מחיה עור עייף, מבוגר ויבש, מתאים לעור רגיש ומטפל בפסוראזיס גם בפן הרגשי וגם בפן הפיזי. ממש פסיכולוג לעור.

טוב ומצויין לכולם מלבד מי שלא אוהב את הריח שלו.

 

כ. כוסברה \ כוריאנדר

מקור- דרום מזרח אירופה. דרך הפקה- זיקוק בקיטור של הזרעים.

שיח ארומטי. מגיע לכובה של מטר אחד. בעל פרחים לבנים קטנטנים שבשיא פריחתם יוצאים הזרעים. השיח נמצא בקבר של רעמסס השני והיה לו שימוש רפואי וקולינקי- טיפל בשילשולים בילדים, כאבי שיניים ובעיות עיכול שונות.

השמן נחשב לאנטי ספטי (מחטא), משכך כאבים, נוגד עוויתות (התכווצויות) ואנטי בקטריאלי, אנטי פטרייתי וממריץ את מערכת הדם והלב. נחשב לאנטי דלקתי (במיוחד למערכת השתן באמבטיה או שטיפה יחד עם לבנדר).

אחת התכונות העיקריות של השמן הוא לשחרר ליחה ונוזלים מיותרים מהגוף. הוא משתן, מוריד בצקות, משחרר ליחה וכיח ממערכת הנשימה.

להיזהר עם מעשנים שיקירו ויכייחו את מה שיש בריאות ונחשב לשמן אגריסבי לכיוח במבער, אפשר למרוח 2-3 טיפות על הגב עם לבנדר ולטפוח.

אזהרות- לא מתאים לנשים בהריון, מניקות (מייבש) וילדים.

 

כא. לבונה

מקור- סומליה, אתיופיה, ערב הסעודית והמזרח התיכון. דרך הפקה- זיקוק בקיטור של שרף העץ.

עץ שפוצעים אותו והוא מפריש שרף- לבונה. תפקיד השרף הוא לרפא את העץ ולמנוע מחרקים לחדור לתוכו.

השמן מגן עלינו ומחזק את מערכת החיסון וההגנה של הגוף. עובד על מערכת הריריות בגוף ועל מערכת הנשימה, פותח ומשחרר את הנשימה למרות שאין בשמן מנטול והוא מותר לכולם.

מטפל באסטמה, נזלת, התקררות, שפעת, מכייח, ממיס ומרכך ליחה.

השמן משפיע על העור בכף שהוא עוטף ומגן עליו. מטפל בפצעים וכיבים מאוד עמוקים (גם כיבי סכרת), מאחה את המקום ומשקם את העור.

לשמן הלבונה יש גם השפעות אנרגטיות ונפשיות- נחשב למאגיעה חרדה ומונע התרגשות יתר. מאט נשימות מהירות הגלל התקף לחץ ומאפשר לנשום עמוק. משפיע על תדרים אנרגטיים של הגוף במרחב, משמש לטיהור אנרגטי (כמו ההדס). הלבונה לוקחת את הטוב ומעציבה אותה ולא מנקה הכל קליל (כמו המרווה). בונה יותר לעומר והיא מקושרת עם צאקרת הכתר.

השמן מתאים למדיטציות, לקבל מהצינור באופן נקי. מסייע להקשיב לאינטואיציה ולתקשר.

אפשר להוסיף ממנה למבער לטיהור אנרגטי, כמה טיפות לניקוי הבית או לשים טיפה בידיים ולנקות את הצאקרות.

השמן היה נחשב למטהר בית המקדש.

אזהרות- בעיקר במבער (למערכת השימה) או כמרקחת מקומית (לפצעים\ כיבים). אסור ללקיחה פנימית בשום מצב.

 

כב. לבנדר

מקור- נפוץ בכל העולם ובעיקר במזרח התיכון, נפוץ מאוד בצרפת, בולגריה, אנגליה וספרד. דרך הפקה- זיקוק בקיטור של הפרחים והעלים.

נקרא "מלך השמנים". עושה הכל! מטפל בבעיות מהקלות לכבדות.

שמן חובה בכל בית, עדין ומותר לכולם. אפשר לטפטף אותו ישירות על גבי העור למצבי חתכים, צלקות, שריטות, כוויות, עקיצות, מטפל באקנה, גירויים, פריחות, עור יבש, דרמטיטיס (דלקת עור), חלק ממרקחת לפסוראזיס, ונמצא בכל הפורמולות לעיסוי גוף מלא. (יכול להחליף את ההליקרסיום שיקר ממנו בהרבה).

עזרה ראשונה לכאבי ראש (טיפה אחת לבנדר וטיפה אחת מנטה\ נענע\ מיורם).

נחשב לאנטי ספטי, אנטי דלקתי, מתאים לדלקות אוזניים או לדלקות בשתן באמבטיה.

מתאים לנדודי שינה מכל הסוגים, מרגיע סטרס, לחצים, פחדים, מחשבות, מרגיע דפיקות לב.

מוסף לפורמולות אורטפדיות כי הוא מרפה שרירים, עוזר לכאבים, שרירים מכווצים ודלקות. ממתן ריח חריף.

אזהרות- מותר לכולם.

 

כג. לימון

מקור- ישראל, הודו, איטליה, פלורידה. דרך הפקה- בכבישה קרה של פרי ההדר.

נחשב לצמח מקרר, מצנן ולכן נחשב לטיפול במחלות חום.

שמן בעל ריח מכונן, נחשב לאנטי ספטי ואנטי דלקתי- משמש לטיפול רחב של דלקות שונות- בחלל הפה, פטריות בלשון, דלקות בגרון ומחטא את מערכת הנשימה.

אפשר לקחת טיפה משמן הלימון עם כפית דבש\ טחינה ולתת לה לרדת לגרון ומחטא את כל המערכת.

השמן הוא גם אנטי בקטריאלי ממדרגה ראשונה, אנטי ספטי, אנטי פונגלי.

בעל תכונות עדינות של כיווציות, עשוי לעזור לורידים ודליות ברגליים, עוצר דימום קל, מתאים לנקבוביות פתוחות בגלל תכונותו הקלאסית של החיטוי.

אפשר להוסיף כמה טיפות מהשמן למטלית ולניקוי הבית ונותן ריח רענן, מחטא את האויר ומטפל במחלות ויראלית.

מתאים לנאשים שסובלים מבחילות בנסיעות- יכולים לשים את השמן בתיק ולהריח.

שמן הלימון מטפל בתופעות של עייפות ותשישות פיזיות ונפשיות- מרים ומרומם.

השפעת שמן הלימון על גבי העור הוא בשיקום העור, טוב להבהרה ולטיפול בפיגמנטציה, מטפל בפטריות על העור ובסרבוראיה (קשקשת) רטובה וגם יבשה, מעודד יצירה וחידוש תאים על גבי העור, משקם צלקות וכוויות.

אזהרות- מתאים לכולם אך הוא פוטוסנסטיבי ולכן מדליק נורה אדומה בשימוש הקוסמטי שלו שלא מתאים לשעות היום ולא לפני חשיפה לשמש.

* ליים

מקור- ארצות הברית ואיטליה. דרך הפקה- בכבישה קרה של פרי ההדר.

כל מה שכתוב בלימון רלוונטי לליים אך יש לו תכונות עדינות יותר בכיווץ ובחיטוי ומתאים לטיפול בילדים ופחות קלאסי לעור.

 

כד. מאי צאנג

מקור- סין והמזרח הרחוק. דרך הפקה- זיקוק בקיטור של הפירות.

השמן מכיל כמות גבוהה של ציטרונל, לאחרונה החומר נחקר בהקשר של חיסול תאים סרטניים.

נחשב למטהר ולמחטא אויר. קלאסי לחדרי המתנה, קליניקות, טיהור חיידקים, חדר מעשנים ומרענן את החדר.

מתאים לאנשים עייפים, מכונסים עם אנרגיה כלפי מטה, מרומם ומעיר מעט, פחות משפיע על הרמה הנפשית.

מוסף לשמנים עם ריח חזק וחריף.

אזהרות- פוטוסנסטיבי- לא להחשף איתו לשמש ,יכול לגרום לגירוי בעור.

 

כה. מור

מקור- צפון אפריקה, דרום מערב אסיה, סומליה, תימן ואתיופיה. דרך הפקה- זיקוק בקיטור של השרף של העץ.

המור הוא עץ מדברי עם ריח ארומטי, פרחים לבנים קטנים והעץ מפריש שרף עם גוון צהוב שמתקשה במגע עם האויר.

גם אחרי שמזקקים את השמן מהשרף הוא חוזר למקור ומתגבש. השרף מאחה ומגן על העץ ולכן אנו יכולים ללמוד על התפקוד של השמן שיטפל במערכת החיסון.

השמן נחשב לעתיק מאוד בספרות, מבעירים אותו במקדש כדי לטהר. המצברים העתיקה המור שיש לחינטת גופות המתים בגלל התכונות המשמרות (מומיות). וגם תורם בתחום הקוסמטיקה, משמש כחומר מייצב ושומר על הבשמים לאורך זמן והשמן רק הולך ומשתבח עם הזמן.

השמן הוא אנטי ספטי (מחטא), אנטי בקטריאלי ומחסל פטריות\ זיהומים באיברים ריריים – עיקרי מאוד לטיפולים בחלל הפה ובכלל, מצבי פטריות, אפטות, הרפס, פטריות וגינליות ונחשב למאזן רמת PH.

העור מתאים גם למצבי דלקות ומשפר זרימת דם על גבי העור (מעולה לכיבים סכרתיים) או כלי דם שנפגעו כתוצאה מחסר בזרימת דם, מצבי טחורים, פיסורה, מעודד חידוש תאים על גבי העור, מטפל במוגלה ונותן טובנוס לעור.

אזהרות- אסור לנשים בהריון, ילדים או תינוקות. נחשב לשמן חריף וחזק.

 

כו. מיורם

מקור- ספרד וצפון אפריקה. דרך הפקה- זיקוק בקיטור של הצמח המיובש עם הפרחים.

צמח ממשפחת הזעתר, שיח ארומטי, מגיע לגובה 60 ס"מ, גדל באיזורים הררים. השימוש בו החל כקולינרי ובבישול צרפתי, נחשב למבשם את האוכל והמשמעות שלו ביוונית היא "שמחת הערים".

יש לו בעיקר השפעה נפשית ומנטלית מאוד חזקה. התכונה העיקרית היא הרגעה ובעצם משמש למצבים שכבר צריך "להפיל". בדרך כלל ננסה להשתמש בצמחים מרגיעים חלשים ממנו והוא נחשב לתותח ומשמש כברירה האחרונה.

מתאים לאנשים שלא יודעים לשחרר ולהרפות. אנשי "פריק קונטרול" שלא נותנים את עצמם בידיים אחרות ונמצאים בסטרס אדיר.

נחשב באופן מובהק לאחד השמנים שמורידים מאשר מרימים. גם בנושא החשק המיני והוא סוג של "בטון לרגליים". הוא מרדים, מרגיע מחשבות, מרגיע טיקים, מוריד לחץ דם, מרגיע מגרנות (ממקור של סטרס), מוריד עצבנות ומרגיע כאבים בכללי, משחרר שרירים תפוסים, מרגיע שיעול עוויתי (כרוני), מרגיע התקפי אסטמה, מרגיע התכווציות מעיים, מרגיע כאבי מחזור, מתאים להיפראקטיביות אצל ילדים (לאחר שניסנו ברגמוט).

אזהרות- אסור בזמן הריון.

כז. מליסה

מקור- המזרח התיכון. דרך הפקה- זיקוק בקיטור של העלים והפרחים.

בעבר היה משבר בשוק גידול המליסה והמחיר של השמן הרקיע שחקים והיום השמן צריך להיות יחסית זול.

המליסה הוא צמח תבלין מהקדומים, קל לגדל אותו ומתואר כ"סם החיים". היו בשתמשים בו לבעיות כאב והרגעה של הראש, בטן, בעיות מערכת עצבים וכ'.

אנו מתייחסים לשמן הנפשי\ רגשי ומוריד היסטריה, התקפי לחץ, זעם וחרדה. מרגיע באופן מיידי ונחשב לאנטי דכאוני, מעניק תחושת קלילות והתרוממות רוח. יש המשתמשים בשמן להורדת היפראקטיביות יחד עם הברגמוט.

בנוסף, למליסה יש אינדיקציה לטפל בכל המצבים הרגשיים\ נפשיים שמעורבים בהם שינויים- כשיש מעבר דירה, גירושים, התחלת עבודה\ לימודים וכשצריך לאסוף את עצמנו מחדש. "לוקח את היד ומעבירה את המשבר", מרגיע מצבי קצוניות ועושה שקט.

למליסה יש גם השפעה על גבי העור ומרגיע בעיות שמקורן בנפש. השמן יכול לטפל בפסוראזיס, אטופיקדרמטיטיס, סבוריאה, הרפס שמתפרץ בסטרס (סימלקס וזוסטר).

באופן כללי מרגיעה כאבים ואפשר להוסיף אותה למרקחת. מטפלת בכאבי בטן רגשיים ועוויתיות במערכת העיכול.

יחד עם האילנג אילנג מורידים לחץ דם גבוה על רקע נפשי (שמים טיפה מכל אחד מהם על הדפקים).

אזהרות- מכיל ציטרונל, לא מתאים בהריון. נחשב לפוטוסנסטיבי ולכן ניזהר עמו בחשיפה לשמש. במינון גדול יכול לגרום לגירוי לעור.

 

כח. מנדרין (סוג של קלמנטינה)

מקור- סין. דרך הפקה- בכבישה קרה מקליפת הפרי.

פרי קטן. בסין הפרי היה ניתן למדרינים ומכאן שמו.

השמן מאוד מרגיע, עוזר לשחרר דאגות ופחדים, מחזיר שמחת חיים שהייתה ואבדה (מרומם).

משפיע ומרגיע את מערכת העצבים ובצרפת השמן שימש במריחה לבעיות עיכול אצל ילדים ממקור רגשי.

למנדרין יש השפעות על העור בכך שהוא מרגיע גרד ואלרגיוד, מחזיר בוהר ונותן חיות לעור, מכיל ויטמין C שמעלה את החיוניות לעור.

אזהרות- מותר לכולם אך פוטוסנסטיבי ולכן ניזהר עמו בחשיפה לשמש.

 

כט. מנטה

מקור- אירופה. דרך הפקה- זיקוק בקיטור של העלים והפרחים.

שיח תבלין ארומטי נמוך, בעל שורשים חזקים\ עציים. נמצא בקברי מצרים העתיקה והיה ידוע במשכך כאבים שונים.

שמן המנטה נותן במינון קטן תחושת קרירות (בגלל המנטול) ובמינון גדול תחושת חום (כל השמנים האתריים נחשבים לחמים כי הם תמצית).

יש לו תו ריח גבוה וחזק ובעל נדיפות מהירה.

בתפקוד הקלאסי של השמן הוא נחשב לאנטי דלקתי, מפרק חומצה לקטית (דלקת מחומצת חלב כשהשריר תפוס ונוקשה) ויחד עם הקינמון שעושה אותו דבר והג'וניפר והגרניום שמנקים את דרכי הלימפה הם מנקים מערכת הדם.

המנטה מכיל כמות גבוהה של מנטול שנחשב למייבש ומשפיע על מערכת הנשימה במצבי צינון, כשהאף סתום והנזלת מעיקה (אפר לשים טיפה אחת על כף היד ולהריח).

שמן המנטה מתאים גם למצבים אקוטים של כאבי ראש שומעים תפקוד (לא נותן פתרון לשורש של הכאב ראש שצריך להתייחס אליו) יחד עם לבנדר או משהו שיפתור את הבעיה שממנה מגיע הכאב ראש (חוסר שינה, סטרס וכ').

אפשר להוסיף מנטה למבער יחד עם שמנים הדריים אם רוצים ליצור תחושת קרירות כמו בזמני הקיץ או כשיש אובך במזג האויר.

השמן מבהיר את המחשבה, מגביר ריכוז, מרגיע היסטריה ומתאים למצבי עייפות0 עייפות נפשית, פיזית או עצבים מתוחים.

אזהרות- מכיל כמות גבוהה של מנטול ונחשב למייבש החזק ביותר. אסור לנשים בהריון, למניקות, ילדים ותינוקות. לא מתאים לתקופות יבשות מבחינת מזג אויר.

 

ל. מרווה מרושתת\ בהירה

מקור- צרפת ואוקריאנה. דרך הפקה- זיקוק בקיטור של העלים.

צמח מרפא חשוב ומרכזי ששותים את החליטה שלו. נפוץ וגדל בהרבה מקומות.  שיח נמוך (עד מטר), עלים שעירים, ירוקים בעלי גוון סגלגל. נקרא גם עין בהירה בלטנית כי היו מוציאים מהעין גופים זרים באמצעתו.

שמן המרווה גורם להאטה בתנועות הגוף בגלל יכולות ההרגעה שלו. מתאים לאנשים תזוזתיים מאוד, שלא יודעים להרפות (חבר של המיורם), נותן תחושת אופריה ושחרור, מרגיעה מצוקות רגשיות, מרגיעה היסטריה, חרדות, הזרעות יתר, משחרר שרירים תפוסים, נדודי שינה ומעודד חלימה- מרדימה מהתודעה הלחוצה ומאפשרת להתחבר למקומות עמוקים.

מתאימה למדיטציה ותקשור, מחדדת ומקקדת את העין השלישית.

המרווה משפיעה על העור בכך שהיא מאזנת הפרשת שומן על גבי העור ועוזרת למקרי התפרצויות כמו גרד, אדמומיות, אקנה, וכ'.

עוזר לאזן הורמונלית יחד עם שמן הורד\ רוז ותומך בתסימני גיל המעבר

 

* מרווה רפואית

מקור- דרום מזרח אירופה. דרך הפקה- זיקוק בקיטור של העלים.

זו המרווה שאנו שותים אותה, העלה דומה ללשון ומכאן נלמד שהיא יכולה להעזור להתמודד עם פטריות בפה ובלשון.

השמו נחשב לאנטי פטרייתי, ובעבר נחשב לעוצר מגפות ומציל אנשים ממות.

השמן מאזן את מערכת העצבים המרכזית. עוזר לריכוז, מחזק את הזיכרון, מבהירה את המחשבה, פותח את הראש (יותר בפן האנרגטי ועובד על העין השלישית- הראיה מעבר) ונותן סוג של בינה- הבנה של דבר מתוך דבר.

נחשב לחזקה יותר מהמרווה המרושתת, מרגיעה שרירים תפוסים, גורמת לשיחרור עמוק של הגוף ומאטה את תנועות הגוף. משככת כאבים.

אזהרות- אסורות לנשים בהריון, מניקות, צעירים\ צעירות, תינוקות, ילדים.

 

לא. ניאולי

מקור- אוסטרליה. דרך הפקה- זיקוק בקיטור של העלים.

גזע העץ מזכיר את סיבי מערכת העצבים בהסתעפויות שלה. העץ הוא ירוד כל השנה, בעל עלים מחודדים ופרחים צהובים וקליפת הגזע ספוגית.

הניאולי בעבר טיפל במגוון מחלות ובעיקר לחיטוי פצעים ומשטחים בבתי חולים, לצחצוח שיניים וילדי אוסטרליה השתמשו בו לטיהור מי שתיה- מכניסים עלה ממנו לתוך כוס תה והיה מטהר מבקטריות\ חיידקים וכ'.. היה משמש גם לכאבי בטן, דלקות בדרכי השתן וכל דבר שהיה צריך לסלק.

הניאולי מכיל חומר פעיל שנקרא CINEOL (הופיע גם באגוז מוסקט) חומר המקושר עם צומת "עצב שריר". הוא משמש לבעיות אורטופדיות כשרוצים לאפשר תקשורת בין עצבים לשרירים, לכאבי שרירים ונפוץ במרקחות אורטופדיות.

הניאולי משפיע על העור בכך שהוא מטפל במגוון בעיות כגון פצעים, אקנה, חתכים, עקיצות חרקים, איזון עור שמן ושימש לזירוז החלמת כיבים בעור (הלבנדר של האוסטרלים). הניאולי מעדן ומרכך את העור ולכן יעזור למצבי ציפורן חודרנית, יבלות רגילות ו-ויראליות (יחד עם לימון ומליסה).

מטפל בזרימת דם חלשה ומעודד ריפוי פצעים של מבריאים כל כך מהר כמו כיבי סכרת (בתוספת ויטמין E, לבנדר ולימון).

הניאולי משפיע על הנפש בגלל ההשפעה המפקחת והמחיה, עוזר לריכוז ומעורר.

אזהרות- בעיסוי גוף מלא אסור לנשים בהריון, לתינוקות וילדים. נחשב לממריץ ולא מתאים למבער בלילה.

 

לב. נענע

מקור- ארצות הברית ואוסטרליה. דרך הפקה- זיקוק בקיטור של העלים עם הפרחים.

יש כ- 1000 סוגי מנטה\ נענע ולכן לכל חברה יתכן והיא תשתמש בזן קצת שונה אך פעילותיהם דומות.

הנענע מתאים יותר לקיץ או לימי אובך, מרענן, נותן תחושת קרירות ומקל על הנשימה.

הצמח שימש כתבלין או כחליטה ובתרבויות מסויימות שותים אותו לאחר ארוחות כבדות בגלל תחשת הקלילות שהוא נותן. טיפ בשיהוקים, כאבי בטן, גזים.

השמן מזכיר את תפקודי שמן המנטה אך עדין יותר, עדיין נחשב לצמח מקרר אך פחות מייבש.

מטפל בכאבי ראש ומגרנות (יחד עם לבנדר), מרגיע דופק מואץ, עוזר לנשום עמוק ולהרגיע מצבי לחץ.

במצבי בחילות וסחרחורות ניתו להריח ישירות מהבקבוק.

הנענע נחשב למחטא (אנטי ספטי), ומרענן.

עוזר לכייח ולהוציא ליחה, מטפל בשפעה והתקררויות, מעולה לסינוסיתיס אך להיזהר כי מייבשת.

הנענע משפיע על העור בכך שהוא מרגיע גירויי עור, מוריד דלקות, נחשב לאנטי פטרייתי קל, מוריד אדמומיות מעל העור, נטםל בפריחות, גירויים, גירודים, עור חם וכ'

הנענע משפיע על הנפש בתכונות המעוררות שלו, מגביר ריכוז, מבהיר את המחשבה ומתאים למצבי עייפות.

אזהרות- אסור לנשים בהריון, מניקות, תינוקות וילדים. מתאיםלנשים שרוצות להפסיק להניק. פחות מתאים במזג אויר יבש.

 

לג. נרולי

מקור- צרפת, טוניסיה ופראגוואי. דרך הפקה- זיקוק בקיטור של הפרחים הטריים.

עץ ירוק ממשפחת ההדרים, בעל פרחים ריחניים ביותר, נקטפים פעמיים השנה (מאי\ אוקטובר).

נחשב לשמן אתרי יקר, עשוי מפרחים יקרים. שמו ניתן לו על שם נסיכה איטלקיה שאהבה להתבשם בו. בעבר הפרחים שימשו לזרי כלות- היה גורם להרגעה ושלווה בימים מלחיצים. בסין השתמשו בעלי הכותרת של הץ לתעשיית התמרוקים ומקובל להשתמש בהם גם במי קולון (בושם). בונציה השתמשו בעץ ופרחיו להורדת חום ולהדיפות מגיפות מלוות בחום. שתו אותו בחליטות פרחים כדי להפחית עצבנות.

השמן משפיע ישירות על מערכת העצבים המרכזית. שמן מאוד מרגיע, אנטי דיכאוני, מסייע לנדודי שינה, מוריד חרדות ועוזר למצבי אפטיה וקומה (פיזית ורגשית)- מורחים אותו על גזע המוח עם שמן בסיס ומעיר.

נחשב לסם הרגעה טבעי, מרגיע היסטריה, זעזועים, פאניקה ונותן תחושת שלווה, מחדש את משאביהגוף ונותן כוח מחדש, מעניק ביטחון ומסיר אדישות נפשית ומסכים מעל העיניים.

הנרולי משפיע על העור בכך שנותן שלווה לעור ומשמש למרקחות קוסמטיות. מטפל בעור רגיש, מבוגר, חסר חיות, אפור, מקומט, עוזר לטפל בסימני מתיחה בעור (הרזיה קיצונית, סימנים לאחר לידה, איזורים נמתחים כמו ירכיים, בטן וחזה).

השמן נחשב לאפרודיזיאק- מעורר תשוקה מהמקום שמעניק שלווה, מתאים לאנשים לחוצים ומרגיע כאבים עצביים, כאבי בטן ועיוותים (במריחה עם שמן בסיס). מטפל בכאבי ראש מעצבים, מקל על אי נוחות, מועקה לפני וסת, רגזנות, דיכאון ותסמיני גיל המעבר.

ממתן דופק מהיר, מרגיע את שריר הלב, פלפיטציות (דפיקות לב) כשמים טיפה בכף יד ומניחים על החזה.

אזהרות- די בטוח, לא מגרה את העור. לנשים בהריןו מחודש רביעים ולילדים מעל גיל 5.

 

לד. סנדלווד \ עץ אלמוג

מקור- הודו ואוסטרליה, דרך הפקה- זיקוק בקיטור של השורשים וליבת העץ.

שמן גבישי, סמיך, סוג של שרף והיחיד הבקבוק שלו מגיע עם טפטפת- כל טיפה בטפטפת שווה כ-2 טיפות מבקבוק רגיל.

העץ מזין וניזון מהעצים שלידו ומהסביבה ולכן נחשב לצמח חברתי עם הרבה קשרים. נחשב לעץ חזק שרובו שורשים. מכך נלמד שהשמן נחשב למחבר לאדמה, מקרקע, מייצב, מחזק ביטחון (משלים את שמן הארז- שמדמה את מרגז הגוף ואת הגזע כשאנחנו מחברים לשורשים). עוזר לאדם להבין מאיפה הוא בא ומה המטרה שלו, לא להיות מרחף אלא מחובר.

העץ הוא ירוק כל השנה, מגיע לגובה של כ-9 מטרים. את השמן לוקחים מעץ שכבר בן 30 שנה ולכן השמן נחשב ליקר, מלבד זו שהעץ כבר נמצא בסכנת הכחדה ויש לו מטעים מיוחדים שרוב שימושו העיקרי הוא לרפואה.

הסנדלווד נחשב לבושם עתיק, שימש כקטורת ובסיס למוצרי קוסמטיקה וטיפול ברפואה האירוודית\ הודית במגוון של מחלות עד שאפילו כונה כ"סם החיים"- שימש לדלקות וכאבים במערכת השתן והרביה, בעיות במערכת הנשימה, במצריים שימש לחניטת המתים ושימור הגופות.

ברפואה הסינית נחשב למשכך כאבי בטן ולהקאות ונחשב כשמן מייצב ומחזק כללי. גם נחשב למחזק פיזי, מחזק מערכת חיסון, משפיע על רקמות וריריות של הגוף, משכך כאבים טבעי, מטפל בזיהומים כרוניים, מפחית דלקות, משחרר התכווצויות ועוויתות.

ניתן להוסיף לכל מרקחת טיפה אחת מהסנדלווד כדי לחזק את כל האפקט של הפורמולה ועוזר לשאר החומרים להקלט בגוף (Aורש).

משפיע על מערכת הנשימה בכך שהוא משחרר ליה, מחטא ומפחית דלקות בבית החזה ובריאות.

יכול להשפיע על העור בבעיות שונות כמו אקזמה דלקתית (רטובה, יבשה, דלקתית, פיסכוסומטית).

היו מוסיפים טיפה ממנו לאפטר שייב לאחר גילוח כדי לחטא את העור, מכווץ רקמות לסימני מתיחה בעור, מחזק ומגביר את טונוס העור ומרגיע עור מגורה.

מבחינת הנפש הסנדלווד נחשב לאנטי דיכאוני, מגביר כוח רצון, מגביר את היכולת לפעול ומעלה בטחון עצמי, מחזק עמוד שדרה פיזית ואנרגטית. נחשב למוציא מאדישות, מפיג מתח וחרדה, יכול לעזור לאנשים שמתקשים לנתק קשרים מהעבר ולהיפטר מאובססיביות (אנשים שנאחזים בדברים שכבר לא רלוונטים וכשהשמן מחזק כבר לא צריך להאחז).

בגלל התמיכה שלו, יכול להתאים למצב של "בריונים" שמציקים לילד חלש ולהוסיף טיפה אחת שלו עם טיפה שמן ארז ועוד משהו לנפש כמו יסמין ונותן כוח עמידות, לעמוד על שלך ולתפקד בקשרים חברתיים.

נחשב לשמן אפרודזיאק- מעורר חשקים.

אזהרות- לא מתאים לנשים בהריון ולמניקות, לא לילדים מתחת לגיל 5, השמן חזק ולפעמים נשאר ריח גם לאחר כביסה.

 

לה. עץ התה

מקור- אוסטרליה, דרך הפקה- זיקוק בקיטור של העלים.

לא נקרא כך בגלל התה לשתיה אלא קיבל את השם בגלל האיזור המסויים שבו העץ גדל באוסטרליה.

היה העץ היחיד שגדל באיזור שלהם ולכן שימש גם לחליטות תה וגם לכל הדברים שמסביב- כאבי בטן, חיטוי פצעים, הבעירו אוו למצבי קור, ממריץ דם, נחשב לאנטי ספטי, מחטא חזק, אנטי פטרייתי, אנטי ויראלי, קוטל חרקים וטפילים.

בעל השפעה רחבה על העור- מטפל בפצעים, מצבי גרד, גירוי בעור, חתכים.

בהקשר לאנטי פטרייתי- תופעת עור בעייתית, מורכבת הקשורה גם לתזונה. תופעה הנמצאת במחזוריות.

כדי לטפל בפטריה מהשורש צריך מי חמצן 3%, חומץ תפוחים ואת השמן האתרי "פונגל". חשוב להרוג את הנבגים. שמים מי חמצן לדקה (לא על הפנים ולא בכפלים) רק לפעם אחת, לאחר מכן למרוח חומץ תפוחים על האיזור הנגוע לגמה דקות ואז טיפה אחת של פונגל- חשוב לחזור על התליך למשך 21 יום ולא לוותר. יש להשאיר את האיזור פתוח (בלי גרביים...).

אזהרות- שמן חזק, צריך להיזהר שלא יעשה כוויות.

 

לו. עשב לימון \ למון גראס

מקור- אסיה, בעיקר תאילנד. דרך הפקה- זיקוק בקיטור של הצמח כולו.

בבישול, הצמח נחשב למחטא, מחסל בקטריות ומי שמגדל אותו שם לב שהצמח לקורח\ אוכל את האדומה ואת השורשים. נחשב לאנטי ספטי ובעל השפעה מחזקת על כל הגוף. נפוץ לשימוש בעיסוי ספורטאים.

נחשב לדוחה חרקים, טפילים, פרעושים ויתושים.

השפעתו על העור היא בכל שהוא מחזק עור שהתרופף עקב ירידה דרסטית במשקל (יחד עם נרולי וסנדלווד). עוזר למקרי פטריות הרגליים (יחד עם עץ התה ותערובת פונגל), עוזר לסגור נקבוביות פתוחות (יחד עם שמן הברוש).

מבחינת נפש השמן נחשב למתאים במצבי לחץ ומרגיע מתחים. מדיפים אותו בחדרים עם ריח רע, חנוק, עשן סיגריות ולחדרי המתנה של קליניקות (יחד עם לימון או מאי צאנג) ונחשב למחטא אויר.

אזהרות- במינונים גבוהים יכול לגרום לגירוי עור, לא לשימוש בהריון, לנשים מניקות ולילדים מתחת לגיל 5.

 

לז. ציטרונלה

מקור- סרי לנקה, דרך הפקה- זיקוק בקיטור של כל חלקי הצמח.

עשב (הדומה לעשב לימון) ובעיקר משמש לדחיית חרקים, מעופפים ויתושים. נחשב לאנטי פטרייתי (חלק מהפונגל), אנטי בקטריאלי, אנטי ספטי. גם הוא משמש לטיהור ובישום מחרבים כמו חדרי טיפולים ומנטרל ריחות.

אזהרות- לא מתאים לעיסוי מקומי. יכול לגרום לריגושיות בעור ובמערכת הנשימה, עדיף לא בקרבת נשים.

 

לח. פצ'ולי

מקור- הודו, אינדונזיה, מלזיה וסין, דרך הפקה- זיקוק בקיטור של העלים והשורשים לאחר שיובשו במקום סגור ואפל.

הצמח נראה כנמוך, קטן ונראה שאין בו משהו מיוחד אבל אחד הצמחים החשובים והמרכזיים יש לו הרבה שימושיים ומשתמשים בו המון.

בעל ריח אדמתי, עוצמתי מזכיר את הריח שיש כשיורד גשם ראשון.

צמח עיקרי לקרקוע (הארז הוא גזע, הסנדלווד הוא הוא גם גזע וגם שורשים והפטשולי נטו שורשים שמחבר לאדמה ומקרקע למציאות).

נחשב לאפרודזיאק- מעורר תשוקה, מיוחס לצ'אקרת הבסיס, מחבר את האדם למציאות ולקרקע, קשור למיניות, קיום, הישרדות, בעל השפעה מאזנת בחיים- אדם שמרגיש תלוש וצריך להתחבר למשהו. נחשב גם למאזן מרכזי אנרגיה בטבע.

נחשב ל"סם הרגעה"- שמן מרגיע, אנטי דיכאוני, מעניק את היכולת להתמודד עם המציאות והחיים. מרגיע מתחים וחרדות, מחזקת את הבטחון העצמי, מבהיר את המחשבה ואובייקטיבי לאנשים דרמטיים.

בגלל שהוא כל כך מקרקע הוא משמש גם לעבודות הוא משמש לעבודות יותר פנימיות (אנשים שיוצאים למסע או מתחילים תהליך- ירידה במשקל, חוסר בצרכים רגשיים וכ'...).

לפטשולי יש חומר שדומה במבנה לשמן הקמומיל והוא ה- אזולין. חומר מאוד מרגיע, נחשב לאנטי דלקתי ונותן פגמנט.

השפעות השמן על גבי העור הן בשיקום עור יבש, מבוגר וסדוק. מרגיע עור מגורה, מזרז החלמה של פצעים, מטפל באקנה ובעור שמן, מטפל באקזמות יבשות ורטובות, מחזק את שורשי השיער ומטפל בקשקשים, דואג לעור אחרי ירידה במשקל ולסימני מתיחה לאחר ירידה\ עליה דרסטית במשקל.

יש לו תו ריח חזק שנשאר לאורך זמן ולכן נחשב לחשוב בתעשית הקוסמטיקה, הריח שלו יכול להשתלט בפורמולות ולכן נשים ממנו בין 1-3 טיפות.

אזהרות- אסור לנשים בהריון ומניקות, לא מתאים לתינוקות וילדים.

 

לט. פלמה רוזה

מקור- הודו ואמריקה. דרך הפקה- זיקוק בקיטור של הצמח כולו.

צמח שנדחק קצת לשוליים שלא בצדק (מזכיר בריח מעט את הגרניום), שיח עשבוני.

יש לו בעיקר השפעות על העור- כולל אקנה, אקזמות שונות, עור יבש, דרמטיטיס, מזרז בניית תאים חדשי במצבי פציעה או שיקום של העור, מתאים לטיפול בכפות הרגליים (חלק מקרם רפלקסולוגי), נחשב לאנטי פטרייתי ומגן גם על המטופל וגם על המטפל.

מתאים לשיקום בטיפולי כפות ידיים- יובש קיצוני, אקזמות חורף כשהעור מתקלף, מאזן עור שומני, מתאים לפסוראזיס, אטופיק דרמטיטיס- תינוקות וילדים עם יובש וגרד בעור.

הוא מוסף לפורמולות של העור אבל לא כשחקן מרכזי כמו הגרניום, יסמין, לנבדר, אילנג אילנד, מליסה וההדרים.

אפשר למרוח אותו יחד עם שמן קלנדולה כשהעור יבש, עם קשקשת, מגרד שגורם לפציעת העור.

השמן יותר מתאים כשלא יודעים מה הסיבה, אם אין טריגר נפשי או שינוי שגרם לבעיה.

אזהרות- בגלל שהוא מקומי ונקודתי אז לשמן אין כל כך אזהרות, לא נחשב למקובל במבער.

 

מ. פלפל שחור

מקור- הודו, אינדונזיה, מלזיה וסין. דרך הפקה- זיקוק בקיטור של גרגרי הפלפל המיובשים.

הפלפל גדל כמו אשכוליות. פלפל שחור הוא עם הקליפה, פלפל לבן הוא פלפל שחור בלי קליפה, הירוק מהפרי בוסר, הפלפל האדום נכבש בחומץ אחרי שהבשיל ויש בו את החומר הפעיל פפרין שמגרה את מערכת העיכול.

צמח רב שנתי, מטפס, מגיע לגובה של כעשרה מטרים, גדל בארצות טרופיות בתנאי לחות וחום. מתחיל לפרוח בשנה הרביעית שלו ונחשב לצמח תבלין אוניברסלי יחד עם המלח. הוזכר בכתבים הודים מאלף שנה לפני הספירה על תכונותיו יחד עם תבלינים הודים נוספים. התחיל בשימוש קולינרי והיה נחשב ליקר מאוד.

נחשב כעוצר מחלות כמו מלריה, דיזנטריה (שלשול כרוני מזיהום), כאבי בטן ובעיות עיכול שונות.

נחשב לתבלין חם, ממריץ, פותח חסימות, מרגיע כאבים פיזית.

בעל יכולות אנטי בטריאלית לחסל פרזיטים (כמו רוב התבלינים), אנטי ויראלי, מטפל בשפעות והתקררות בצורה שהוא מחמם ומחסל חיידקים.

אפשר למרוח על הרגליים כמו הג'ינג'ר בזמן מחלה אקוטית ומחסל את החיידק שגרם לחום.

נחשב לשמן קלאסי בכל המרקחות האורטופדיות- ממריץ, משכך כאבים.

אזהרות- אסור לנשים בהריון ומניקות, לא מתאים לחולי אפילפסיה, לא מומלץ לחולי יתר לחץ דם ולתינוקות וילדים מלבד הורדת חום.

 

מא. ציפורן

מקור- סרי לנקה, מדגסקר, זנזיבר. דרך הפקה- זיקוק בקיטור של ניצני הפרחים.

הציפורן בעל פרחים צהובים ו-ורודים, נחשב לעץ חשוב, מפרנס את תושבי סרי לנקה.

אחרי שהפרחים מתייבשים הם נראים כמו מסמרים. צמח מאוד נפוץ בתבלין ונחשב כמחטא חזק מאוד.

הצמח נחשב לאנטי ספטי חזק מאוד, אנטי דלקתי, דוחה חרקים, מזיקים, יתושים ונמלים.

השמן משפיע על העור במקרי אקנה, פצעים, כיבים. נחשב למאחלש מקומי ומרדים- מעולה לכאבי שיניים וחלק מאורטופדיה- ממריץ, מחמם, מניע, משכך כאבים ואנטי דלקתי.

ישנה סנרגסטיקה של ציפורן+ לימון+ מור לצחצוח שיניים ביחד עם אדמת חוור או חימר ירוק. מרטיבים את מבקשת השיניים, שמים מהאבקה על המברשת וטיפה מהסינרסטיקה- נחשב למחטא ומשמיד את כל החיידקים בחלל הפה ומחזק את בריאות החיניכיים. מטפל בנסיגת חניכיים, דלקות בחניכיים ודלקות שונות בחלל הפה, עששת.

אזהרות- מוגבל ל-2-3 טיפות, חריף, חזק, יכול לגרום לכוויות, אסור למשתמשים במדללי דם, לנשים בהרוין, מניקות, ילדים ותינוקות. לא למרוח לא מדולל- עלול לעשות כוויות.

 

מב. קג'פוט

מקור- מלזיה, אוסטרליה. דרך הפקה- זיקוק בקיטור של הענפים והעלים הצעירים.

פירוש השם שלו הוא גזע לבן, מזכיר את הניאולי. עץ ירוק בעל גזע גמיש וצומח לגובה של כ-30 מטרים. בעל פרחים לבנים, עלים צרים, קליפת הגזעבהירה, ספוגית ומתקלפת.

השמן משכך כאבים טבעי וחשוב לכל סוג הכאבים.

נחשב למרגיע- כאבי בטן, שרירים, כל הכאבים במערכת השלד- פרקים, מפרקים,  הילדים היו משתמשים בו לכאבי ראש, שיניים, אוזניים, נחשכב למטהר ולמאזן באופן כללי של הגוף.

משפיע על מערכת הנשימה בטיפולי התקררות, ברונכיטים, שפעות, מחלות חום ויראליות.

במערכת העיכול מתאים לכאבי בטן, עיוותים, התכווציות במריחה חיצונית.

השפעותיו על העור- מטפל בהרפסים (אנטי ויראללי), דרמטיטיס, ולבעיות כאב ממקור אורטופדי- שרירים תפוסים, התכווציות שרירים, מרגיע (אנטי דלקתי, מזרים, חריף).

אזהרות- לא מתאים נשים בהריון ומניקות, ילדים מתחת לגיל 5, מומלץ לערבב אותו עם עוד שמנים עדינים שיאזנו את החריפות.

 

מג. קינמון

מקור- אינדונזיה, סרי לנקה. דרך הפקה- זיקוק בקיטור של קליפת גזע העץ.

תבלין מוכר, חם, משמש בעיקר בחורף, עץ ירוק כל השנה שצומח לגובה של כ-15 מטרים, פרחים לבנים, קטנטנים, פירות אובליים ובעלי ריח חזק.

נחשב לשמן הכי חם בארומטרפיה, חריף, חזק ומעורר אנשים שסובלים מקור- בעיקר בקצוות שמים טיפה אחת על הגרב באיזור הבוהן (לפני שגורבים), מתאים לאנשים עייפים, מעלה לחץ דם, משחרר שרירים תפוסים על ידי פינוי חומצה לקטית בשריר (גם המנטהעושה את זה), מעודד הזעה ולכן טוב למחלות חום כשמומלץ לייזע את המטופל וחלק ממרקחת אורטפדית- מצבי דלקות, כאבים במערכות שלד שריר- שרירים, גידים, רצועות, מפרקים, פרקים עוותיות, התכווציות ונחשב למניע דם ומשכך כאבים.

נחשב לשמן אנטי בקטריאלי, אנטי פטרייתי, אנטי דלקתי ואנטי ספטי. בחורף מומלץ לפזר שמן קינמון במבער וזה נותן תחושת חום בחדר.

משפיע על מערכת הנשימה בכך שהוא מתאים לכל מצבי הקור כולל הצטננות, השפעות, התקררות ומחלות זיהומיות.

במערכת העיכול נחשב למפיג גזים (מניע סוגי תקיעויות), מצבי קור במערכת העיכול (כאכילת תבלין ונחשב לעוזר בהורדת סוכר).

אזהרות- חם מאוד, להיזהר במינונם, לא מתאים לנשים בהריון, מניקות ולילדים מתחת לגיל 5.

 

מד. קאסיה

מקור- דרום מזרח אסיה (הודו, אינדונזיה), לאוס, מלזיה, טאיוואן, תאילנד, ויטנאם. דרך הפקה- זיקוק בקיטור מקליפת גזע העץ.

דומה מאוד לקינמון מבחינת החומרים הפעילים. צמח ירוק כל השנה, בעל טעם וריח מתקתק, העץ גדל לעד 10 מטרים. קליפת העץ אפרפרה ועליה מאורכים. הקאסיה משמש יותר בפן הרגשי (מקינמון) יותר מתוקה ועדינה, פותחת את הנפש והרגש, מתאימה במיוחד למבוגרים שתמיד קר להם, גם קור רגשי שקשה להם להביע רגשות ושהלב סגור, שמפחדים להרגיש, משתלב מצויין עם התפוז מר למקרים אלו.

מניע אנשים עייפים וחלשים, מעלה חיוך על הפנים ובטחון עצמי, שמן מעודד, של תקווה, פותח את הלב בשילוב עם יסמין\ אילנג אילנג מטפל בטראומות.

מחזק את ערכת החיסון, שמן חם וגורם להזעה מצבי התקררות שצריך לחמם ולייזע את המטופל. מטפל במערכת הנשימה ובהצטנניות.

מתאים לעור יבש שגורם לזרימת דם ולחלוח של העור.

אזהרות- לא למרוח נקי וישירות על העור, לא מתאים לנשים הרות, מניקות ולילדים מתחת לגיל 5.

 

מה. קמומיל רומאי\ קווחן אציל\ קמומיל גרמני

מקור- איטליה, צרפת, דרך הפקה- זיקוק בקיטור של הפרחים.

אחד השמנים היקרים, נמכר בחצי בקבוק, מתאים לבעיות עור עדינות, רגישות ושווה את המחיר למצבים אלו.

גם אם שמים 2-3 טיפות שלו בפורמולה הוא עושה את ההבדל.

אחד מצמחי המרפא המוכרים אצל ההרבליסטים, משמש בעיקר להרגעה (של הכל)- עור, נפש, מערכת עצבים, כאבים.

יש עליו המון מידע בספרות האתיקה ושימש למחלות חום, כאבי בטן, אי סדירות במחזור ואפילו מבהיר שיער.

משפיע על כאבים באופן כללי, כאבים ראומטיזם ואורטופדים שונים, כאבי ראש, כאבי עצבים, אוזניים, שיניים (במריחה על הלחי), אפשר לשים כמה טיפות שלו ברטייה וחובשים אותו לנקעים ולדלקות פרקים.

חליטת הצמח במשקה מתאים לבעיות העיניים- גרד, אדמומיות, אלרגיה, שעורה, דלקת, יובש. לחלוט את הצמח במים חמים ואז עם צמר גפן להעביר פעם אחת על המקום.

שמן חובה לתינוקות ולילדים בבית, מצרך חיוני ומושלם למצבי דרמטיטיס, פסוראזיס, אלרגיות עור מורכבות כמו אטופיקדרמטיטיס, פריחות, גירויים, גירודים, אדמויות, דלקת, טיפול בכוויות, ריפוי חתכים, אקנה, כיבים, דימומים ושמן חשוב לתפרחת חיתולים.

השמן משפיע על הנפש על איזור מקלעת השמש, מרגיע, משחרר, מטפל בנשירת שיער על רקע רגשי, משחרר מתחים וחרדות (במבער).

אזהרות- אין אזהרות, מומלץ מאוד. מספיק להשתמש במינונים קטנים.

* קמומיל כחול\ בבונג

מקור- גרמניה וספרד. דרך הפקה- זיקוק בקיטור של הפרחים.

צמח מאוד דומה לרמומיל הרומאי. ההבדל היחיד בינהם זה שיש בו את החומר אזולן- נותן לשמן את הפיגמנט הכחול שלו וידוע בתכונות האנטי דלקתיות שלו ממדרגה ראשונה עם תכונות מרגיעות.

נחשב למרגיע נפש ומרגיע כאבים.

אזהרות- לעיתים אנשםי רגישים לאזולן ויוכלים לפתח רגישות לחומר לכן עדיף הרומאי. לא לשימוש לבעלי רגישות ליוד, בעלי רגישות בבלוטת התריס, לא לנשים בהריןו ב3 החודשים הראשונים להריון ופחות בטוח לתינוקות.

* אקזמות- בעיות עור. מתחלק ל-4 סוגים

יבשה- קשקשת לבנה וגרד- מתאימים שמנים יותר עמוקים כמו שמן שומשום עם נוגדי אלרגיה כמו אקליפטוס, מליסה וגרניום שמושכים נוזלים.

רטובה- מגרד עד הפרשה- שמני בסיס קלילים כמו חוחובה.

דלקתית- אדומה. חום על גבי הוער- יתאים קמומיל כחול.

פסיכוסומטית- תופיע עקב שינוי רגש כמו התחלת בית ספר, לחץ, צבא, סטרס ממבחנים- נוסיף שמנים רגשיים כמו יסמים, ברגמוט, רוז וכ'.

* קמומיל יתאים לכל המצבים.

 

מו. קמפור

מקור- סין ויפן, דרך הפקה- זיקוק בקיטור של ליבת העץ, השורשים והענפים.

העץ הוא ירוק כל השנה, מגיע לגובה של עד 30 מטר, בעל ענפים דקים ועלים ארוכים, יש לו פירות עגולים, קטנים וכהים. את השמן מפיקים מעצים שמלאו להם 50 שנה.

התוצר של החומר הם גבישים שמכילים את החומר הפעיל ובתעשיית צמחי המרפא משתמשים בו בקפסולות.

ברפואת הצמחים נחשב לצמח מאוד שימושי. בסין השתמשמו בו לבעיות אורטופדיות, התקררויות שונות ומחלות חורף.

מטפל בכל סוגי הכאבים שמקורם בשלד- כאבי עצבים, שרירים, רקמות חיבור, אנטי דלקתי, נוגד עוויתות והתכווצויות בשרירים. מטפל בכאבי פרקים ומפרקים. מתאים לכאבי גב תחתון, נחשב לממריץ ומניע. מעלה את לחץ הדם, משפר זרימת דם היקפית.

במערכת הנשימה נחשב למפחית ליחה (מייבש) וכשיש לחות הוא מניע ופותח, טוב לשפעת והצטננות, נזלת, סינוסיתיס ומייבש ליחה.

מבחינת הנפש- לשמן מיוחד תכונות נוגדות דיכאון, משפר זיכרון לקוי וטוב לתשישות וחולשה.

אזהרות- שמן מאוד חריף ועוצמתי, מגיע עם הרבה אזהרות. לצמח דרגת רגילות גבוה, אסור לחולי אפילפסיה, במינון מופרז עלול לגרום לסחרחורות, כאבי ראש, לתחושת חום וחוסר שקט. אסור לשימוש לנשים להריןו ומניקות, תינוקות וילדים. אסור לשימוש למי שנוטל תרופות הומאופתיות ואסור לשימוש אנשים עם יתר לחץ דם.

 

מז. קפסיקום\ פלפל חריף\ צ'ילי

מקור- מקסיקו. דרך הפקה- מיצוי גרעיני הפלפל הטחונים בכבישה קרה.

הובא למערב במאה השישית לספירה, צמח תבלין ידוע. כדי להשתמש בו צריך לדלל אותו מאוד עם שמן בסיס ובעיקר שימש לבעיות אורטופדיות לחמם ולהניע.

אזהרות- לעולם לא לשים אותו על מקום פתוח, פצוע, מגרד, אדמומי ולא לחבוש את המקום.

נחשב למחמם מאוד, יכול לשמש לדלקות פרקים ומפרקים, מטפל ברצועות מודלקות, כואבות, קשיחות, שרירים תפוסים, אנטי דלקתי חזק ומאלחש. מתאים לנקעים, מזרים דם ולאנשים שסובלים מקור בקצוות.

במקסיקו השתמשו בו למחלות חורף (כתזונה), במרקים היה מחטא בקטריות וחיידקים.

אזהרות- צריך להזמין אותו בהזמנה מיוחדת אסור לנשים בהריון, ילדים, חולי אפילפסיה, חולים עם יתר לחץ דם, להמנע ממגע עם העיניים, לא לסגור את המקום לאחר מריחה עלול לעשות לכוויה.

* באופן כללי מומלץ לא להשתמש בו, יש תחליפים טובים יותר.

 

מח. קרדמון (הל)

מקור- אסיה (הודו, סרי לנקה), דרך הפקה- זיקוק בקיטור של הפירות המיובשים.

שיח דמוי קנה סוף (חלול) מגיע לגובה של עד 15 מטרים, בעל פרחים קטנים בצבע צהבהב, פירות ירוקים, חיוורים שמכילים זרעים אליפטים. גדל בעיקר ביערות טרופיים לחים.

השימוש בצמח התחיל לפני כ-300 שנה. היפוקרטס התמש בו לכאבי סיאטיקה (כאבי הקרנה, בעיות אורטופדיות, כאבים מאמצע הישבן עד הברך\ אחת הבהונות).

בעל תכונות מחטאות, נוגד עוויתות, מרפה שרירים, משכך כאבים, מכיל את החומר CINEOL  שעובד על תקשורת עצב שריר, משחרר שרירים תפוסים, כאבים במערכת השלד, כאבים פרקים ומפרקים, ליקויים בזרימת הדם, כאבי עצבים.

מערכת נשימה- נחשב למחזק חיסון, מייבש ליחה, נחשב למעורר תאבון.

צמח אפרודיזיאק- מעורר תשוקה גם אצל גברים וגם לנשים- נחשב למניע ולמחמם.

מערכת עיכול- מוסף לקפה או לארוחות כדי להקל על העיכול, מכיל אנזימים. את השמן אפשר למרוח על הבטן למצבי כאבי בטן, בחילות, גזים, נפיחות לא מוסברת, תסמונת המעי הרגיז, שלשולים.

אזהרות- אסור לנשים בהריון, מניקות, ילדים מתחת לגיל 5.

 

מט. רוזווד

מקור- ברזיל, פרו. דרך הפקה- זיקוק בקיטור של גזע העץ הגרוס.

נחשב לבן זוג הנשי של הארז.

גזע גדול שהלב שלו ורוד ומכך שמו. נחשב לעץ עוצמתי, חזק ויש עליו הרבה סיפורים עממים ומסורות לילדי ברזיל ופרו. העצים גדלים על ראשי ההינדים והאמזונס. הנערים שעברו טרס בגרות מנער לגבר היו צריכים לעשות מסע להרי האינדים של כמה שבועות, לטפס בפסגות ולהביא ענף שהיה עליו פרח ולחזור לכפר כשבמסע עברו תהליך הישרדות הישרדותי וחוסן.

יש לו ליבה ורודה, עדינה ומצד שני עוצמה. עץ גדול במיוחד והיום נמצא בסכנת הכחדה. שימש לתעשיית הרהיטים ובגלל המחיר כבר לא שימושי לזה. האינדיאנים השתמשמו בו בגלל איכויותיו האנטי בקטריאליות, אנטי ספטי, מחזק מערכת חיסון ודוחה חרקים.

עור- מחדש תאי עור, נותן טונוס ועמידות לעור, מתאים מאוד לטיפול בטחורים (מחזק כלי דם- שכבת אפיתל), מטפל בקופורוז (נימי דם שבירים), מאחה פצעים, מחליק קמטים. משפיע ומחזק רקמות חיבור ומעניק לחות טבעית לעור.

צמח עוצמתי ועדין גם יחד. מחמם את הנפש, נותן עוצמה, יכול לשרוד במצבים קשים והסתגלות לשינויים. מחבר לאינטואיציה ולאינפורמציה פנימית או רוסמית (מבפנים או מבחוץ- קשור לצאקרת הכתר ולאדמה ומקלעת הנפש).

מבהיר את המחשבה, נוגד דיכאון, שמן שמסייע למצבי התלבטות, מיוכד לאנשים שלא מצליחים להגיע להגשמה עצמית, מחזק בטחון עצמי. מתאים לבני נוער שעוברים מבגרות לילדות- מלטף ומרכך את התהליך, מחזיק את היד (יחד עם מליסה). יכול להמתיק את הדרך עם יסמין, לנדים יתאים עם רוז, שילוב עם פטשולי או סנדלווד שנותן שורשים מתבקש.

ילדים שעוברים התעללות מבריונים לתת להורים למרוח פעם בשבוע על הגב והשכמות- נותן חוסן.

טוב גם בעיסוי וגם בהרחה, נותן התרוממות וביטחון. מתאים לאנשים שמוכים ותשושים מהחיים. נחשב לנותן אנרגיה חזק גם מהרחה מהבקבוק.

עוזר לעשות מדיטציות עוצמתיות מאוד ונחשב לאפרודזיאק- מעורר תשוקה.

אזהרות- לא מתאים לנשים בהרין בעיסוי גוף מלא אלא מקומי (קופורוז, טחורים). לא לילדים מתחת לגיל 5.

 

נ. רוזמרין (שיבולת נרד)

מקור- ארצות הים התיכון, דרך הפקה- זיקוק בקיטור של הצמח כולו.

צמח עמיד מאוד, רב שנתי- צומח כל השנה, מגיע לגובה של עד כ-2 מטרים עם עלים צרים.

בעבר הצמח שימש בעיקר לריכוז. היו עושים ממנו כתרים ומניחים אותם לפני משימות מיוחדות כדי ל"החיות" את המוח בגלל תכונתיו הממריצות והמעוררות. שימש לטקסים של כישוף ומאגיה, היו עושים ממנו מטאטאים כדי לגרש רוחות וביוון היו מורחים את התשרית שלו על הכבד או על הראש של אנשים שחשבו שיש להם דיבוק או שהתלוננו על חלומות רעים.

השתמשו בצמח לטפל בפחדים ובחרדות. התכונות הקלאסיות שלו הם למערכת הלב והדם ומטפל בהמרצת דם, חיזוק הלב ומערכת הדם, מחזק טונוס של כלי דם, יעיל בטיפול בורידים בולטים וכאבים, דליות, טחורים, טרשת עורקים וקופרוז (ובכל המקרים שכלי הדם פגועים\ שבורים).

השמן נחשב למשכך כאבים, יעיל בטיפול במצבי ראומטיזם, דלקות פרקים ומפרקים, כאבי שרירים, ממריץ כללי, אנטי דלקת ואנטי אוקסידנטי (נוגד חיצון).

השפעות על העור- השמן מטפל בצלוליט (עם גרניום), מהדק עור רפוי, מאזן הפרשת שומן על גבי העור, מתאים לטיפול בעור שמן ובעייתי (אקזמות רטובות), מאוד חשוב לבריאות העור של הקרקפת והשיער- הרוזמרין מזין את השיער דרך מחזור הדם.

שימושי לטיפול בכינים לילדים מעל גיל 5.

מתאים לאמבטיות רגליים לאחר יום עבודה לאנשים שמרגישים התכווציות, עומדים הרבה על הרגלים יחד עם גרניום ורוזווד.

השפעות על הנפש- מטפל בחולשה כללית ועייפות. ממריץ ומחזק מערכת עצבים, מחזק זיכרון וריכוז, מבהיר את המחשבה ונחשב לאפרודיזיאק (מעורר תשוקה).

אזהרות- לא מתאים לנשים בהריון ומניקות, לילדים מתחת לגיל 5, לבעלי לחת דם גבוה, חולי אפילפסיה.

 

נא. רבנסרה

מקור- מדקסקר, דרך הפקה- זיקוק בקיטור של העלים.

עץ ירוק עד, צומח לגובה של כ-15 מטרים. מקור השם שלו הוא "עלה טוב" ולכל חלקי העץ יש ניחוח שקצת מזכיר את האקליפטוס אך לא מאותה משפחה. מכיל כמות מועטה של מנטול. רוב החומר הפעיל הוא פינן (יש אותו גם באורן) ולינלול (חומר מרגיע מאוד).

השמן האתרי הוא די חדש (נכנס בשנות ה-80), שמן אנטי בקטריאלי, אנטיפטרייתי, אנטי ויראלי ממדרגה ראשונה והוא שמן עם עוצמה עדינה, רכה ומעולה לבעיות נשימה- מתאים לצינון, שיעול, שפעת, ברונכיט, אסטמה, משחרר ליחה תקועה (פחות אגרסיבי מהכוסברה), דלקות סינוסים, אלרגיות שמתבטאות במערכת הנשימה (גם עונתיות). נחשב למחזק את מערכת החיסון, מחזק ומעודד ריפוי פיזי ואנרגטי כללי שמשקם ומרומם.

השפעות על העור- הוא לא הכי קלאסי לעור אך יכול לטפל בבעיות עור ויראליות כמו יבלות, פריחות אך הלבנדר, האליפטוס הלימוני והמליסה יתאימו יותר.

מבחינה אנרגטית יש לרבנסרה תדרים ארוכים וחזקים לכן אפשר לעבוד עם השמן אנרגטית על כל הגוף ואיפה שצריך, משולב למדיטציות וטיפולי הילניג. משלבים ממנו בעיסוי ארומטרפי לקראת הסוף כשהנשימה פנויה והיא משחררת כאבים ואת הגוף.

השפעות על הנפש- מעוררת את הנפש, משחררת עייפות, מוציאה מדיכאון, מאזנת תדרים אנרגטיים של הגוף ומגבירה ומעצים תחושות אנרגטיות.

אזהרות- שמן עדין מאוד ולכן אפשר להשתמש איתו עם כולם.

 

נב. שומר

מקור- נפוץ בכל העולם אך בעיקר באגן הים התיכון, דרך הפקה- זיקוק בקיטור מהזרעים.

שיח שצומח לגובה של כ-2 מטרים, בעל פרחים צהובים, עגולים והזעים הם משיא הפרח. הרומאים השתמשו בו בעיקר במסעות משום שהוא משמש כיחידת מזון קלה, קטנה ומזינה. שמים בכיס את הזרעים ואכליתם מביאה לתחושת שובע לאורך זמן.

משם השימוש שלו מקושר עם מערכת העיכול- נחשב למפיג גזים, מרגיע כאבי בטן, מסדיר פעולת מעיים (אפשר להשתמש בו גם בחליטה של הזרעים או במריחה של השמן על הבטן עם שמן בסיס), מוריד נפיחות ובצקתיות, מאוזכר בגמילה מאלכוהול ומוריד את הצורך בו בגלל ההרגעה של הכבד.

במערכת הנשית שמן השומר נחשב לשמן פיטו- אסטרוגני (דומה להורמון הנשי, מעודד איזון הורמונלי נשי אך פחות טוב מהרוז ומתאים לשחלות פוליצסיטיות). כשנשים בהריון צורכות את הצמח עצמו הוא נחשב למעשיר את החלב בחומרי תזונה ומומלץ למניקות- דרך החלב השומר מגיע לתינוק ומרגיע לו את מערכת העיכול.

השפעות על העור- מחזק ועובד על אליסטיות וטונוס של העור, טוב לבניית רקמות חיבור ומתאים לעיסוי ספורטאים שסיבי השריר שלהם נקרעים ויש צורך לחבר בחזרה.

אזהרות- לא מומלץ לסובלים מאפילפסיה, לא מתאים לנשים שסובלות מעודף יצור אסטרוגן. יש להשתמש בכמויות קטנות.

 

נג. תפוז מר

מקור- צרפת, טוניסיה ופרגוואי, דרך הפקה- כבישה קרה מקליפת הפרי.

אחד השמנים היותר מרגיעים שיש לארומטרפיה להציע. רוב ההדרים מאוד חזקים על מערכת העצבים ברמת ההרגעה אך התפוז המר עושה ממש "שקט בראש".

מכונה שמן "שלום בית"- עושה דממה בבתים שיש בהם הרבה ויכוחים, רעשים (בין ההורים, האחים, נכדים) ואם נרצה להעלות את השמחה והאהבה נצרף את שמן האילנג אילנג.

דומה מאוד לשמן הברגמוט בהרגעת קשה וריכוז, היפראקטיביות בילדים. נחשב למרגיע רגשות סוערים, התפרצויות זעם, עוזר לשחרר רחמים עצמיים, מרגיע פלפיטציות (דפיקות לב מואצות עם לבנדר על כף היד ולהניח על בית החזה).

ממתן ומאזן מצבי רוח- יותר מדי היפר או דיכאון ודאון.

מחזק את מערכת החיסון בכל שהוא משחרר את הסטרס שמחליש אותה.

מתאים למצבי עייפות נפשית ופיזית.

השפעות על העור- אומנם נחשב לשמן פוטוסנסטיבי אך הוא אנטיספטי, אנטיבקטריאלי, אנטי פונגלי (נוגד פטריות), מאזן הפרשת שומן על גבי העור ויעיל לטיפול בעור יבש ועייף.

* עיקר השימוש שלו הוא דווקא רגשי ומתאים לעיסוי, מבער, הרחה ישירה מהקבוק.

אזהרות- פוטוסנסטיבי- זהירות בחשיפה לשמש.

* תפוז (מתוק)

מקור- סין, הודו, ישראל והרזיל, דרך הפקה- כבישה קרה מקליפת הפרי.

תפוז של עץ המאכל, שמן מפרי ההדר שהשפעותיו בעיקר על הנפש.

נחשב לשמן מרגיע סטרס וחרדות, מרומם ומעורר נפש.

מטפל בהפרעות של מערכת החיסון בהתקררות ושפעות. נחשב לאנטי ספטי, אנטי בקטריאלי, עוזר להרגעת פלפיטציות (דפיקות לב).

בעל ריח מתקתק ומוסף לאזן פורמולות בעלות ריח חריף וחזק.

השפעות על העור- פוטוסנסטיבי, מרענן ומחיה עור יבש ורגיש, מאזן הפרשת שומן על גבי העור, מעניק ברק וזוהר עם חיוניות לעור. מכיל ויטמין C שנחשב לאנטי אייג'ינג.

מוריד נפיחות ברקמות ובצקות, בעל יכולת ניקוי מדהימה. אםשר לעשות איתו מי פנים עם שמן שקדים.

מחטא את העור מכל פגמי היום- אבק, זיהום אויר ונותן פנים רכות ונקיות.

אזהרות- השמן בטוח לכולם אך נחשב לפוטוסנסטיבי ויש להיזהר בחשיפה לשמש.

 

נד. תימוס (קורנית)

מקור- ספרד, מרוקו וצרפת, דרך הפקה- זעקטק בקיטור של העלים והפרחות.

השימוש של הצמח התחיל במצרים העתיקה- בתהליך חניטת המתים, צמח מחטא, אנטי בקטריאלי, משמר. היפוקרטס השתמש בתימוס לצורכי רפואה ולטיפול בדלקות, זיהומים ומניעת מגפות.

משמעות המילה של תימוס ביוונית היא לבשם- השתמשו בו לבשם את האוכל וראו שהאוכל נשמר לאורך זמן ולא התפתחו בו בקטריות.

על פי ספרי הרפואה הבריטית, התימוס מוזכר לטיפול בבעיות נשימה כמו שיעול ולדקות גרון, שקדים וליחה. נחשב לאנטי ספטי, שמן חזק וחריף מאוד ולכן מאוד יעיל לטיפול בבעיות בפטריות שלא שורדות אותו.

הצמח נוגד חימצון (אנטי אוקסידנטי), מחזק מערכת חיסון.

נחשב לאנטי טוקסי- נוגד רעילות, מתאים לעקצית חרקים, נחשים, עקרבים. אנטי ראומטי- דלקות פרקים ומפרקים, שימוש אורטופדי ונחשב לאנטי דלקתי חזק ביותר.

השפעות על העור- כשנרצה לחמם ולחטא נוסיף אותו לפורמולות. משקם פגיעות ספורט, כאבי שרירים, מפרקים וראומטיזם.

אזהרות- חזק מאוד, לא מתאים לנשים בהריון, מניקות, ילדים ותינוקות. לא מתאים לסובלים מיתר לחץ דם, חולי אפילפסיה. להשתמש במינונים קטנים ולא באופן ישיר על העור. נחשב למייבש.

 

סיכום הצמחים לפי חלקיהם:

תפקיד השורשים: קרקוע, חיבור לאדמה מבחינה אנרגטית\פיזית\ נפשית, מטפלים במערכת העיכול.

שורשים לדוגמא- פצ'ולי, סנלדווד, ג'ינג'ר.

תפקיד הגזעים: חוסן, חוזק, בטחון עצמי, יכולת האדם לשאת את עצמו, חיזוק של הגוף והליבה ברמה פיזית ורגשית.

גזעים לדוגמא- ארז, רוזווד, סנדלווד, קינמון.

תפקיד השרף: מחזקים מערכת חיסון, מאחים ומרפאים פצעים (רקמות ריריות, כיבים ופצעים).

שרפים לדוגמא- מור, לבונה, וניל.

עלים וענפים: עוזרים לכל האיברים החיוניים הפנימיים- מתאימים לבריאות הכבדף כליותף טחול וכ'. סוג של חוסן למערכת שלו.

עלים וענפים לדוגמא- אקליפטוס, קג'פוט, לבנדר, תימוס, מרווה, נענע, מנטה, פלמה רוזה, עשה לימון, מיורם, ברוש, הדס, ג'וניפר, גרניום, רוזמרין.

תפקיד הפירות\ קליפות הפרי: חיזוק מערכת חיסון, מרגיעים נפש ואת מערכת העיכול.

פירות לדוגמא- הדרים, פלפל שחור, אגוז מוסקט.

תפקיד הזרעים: כל זרע יש לו פוטנציאל להיות צמח שלם, נחשבים לעוצמתיים מאוד, ספציפים למערכת העיכול.

זרעים לדוגמא- ציפורן, אילנד אילנג, יסמין, רוז, נרולי, קמומיל, לבנדר.

תפקיד הפרחים- עובדים על נפש, עדינים, מרוממים מצבי רוח.

פרחים לדוגמא- הל, שומר, קפסיקום, כוסברה.

 

אבחנה מבדלת בין המרגיעים (לפי עוצמה):

א. מיורם- המפיל והמרגיע מס' 1. "נשק יום הדין". ננסה שמנים אחרים עד שנגיע אליו.

ב. מרווה- אחד מתחת למיורם, כשרוצים לעשות ריסטרט לאדם תנועתי, פעלתני, מרגיע תנועות גוף וטיקים עצבניים, מרדים.

ג. יסמין- מרגיע הנפש האולטימטיבי, נותן ביטחון, משחרר דיכאונות והתקפי זעם. מתאים להרבה נושאים רגשיים כשלא יודעים מה המקור שלהם, נחשב לבטוח. מתאים לאנשים תחושים.

ד. יסמין- מרגיע נפש ספציפי כשמעורב מעבר חדש- גיל התבגרות, מעבר דירה, חתונה, מעבר למדינה אחרת, התחלת לימודים\ גן\ עבודה וכל דבר חדש שמטלטל ומשנה את הסטטוס.

ה. לבנדר- מרגיע נפש אולטימטיבי כמו היסמין, מרגיע באופן כללי- לכל המצבים כגון גוף, נפש, עור, מערכת עצבים, מרדים וגם מרים לפי הצורך.

ו. ברגמוט- מרגיע נפש, מתאים לאורינטציה ספציפית לילדים ולהיפר אקטיביות, עדין ועוצמתי.

ז. תפוז מר- דומה לברגמוט. נחשב "לעושה שקט בראש", מתאים למחשבות טורדניות, התקפי זעם ודיכאונות.

ח. נרולי- מעניק שלווה, גם לנפש, גם לעור, מאפשר לפלוט את מה שמיותר.

ט. רוז- הרגעה שקשורה לנושאי נשים ודימוי גוף, שלמות עצמית, חיבור ונשיות.

י. הדרים- לימון, טנג'רין, אשכולית- מרגיעים בכך שמרימים את האדם, נותנים תחושת רעננות ומצב רוח.

יא. ארז- מחזק ונותן ביטחון עצמי, מרים.

 

 

פורמולות ושילובים

פורמולה לכאבי מחזור= שמן שומשום (מחמם ומניע)+ מרווה מרושתת עיסוי לבטן לכאב אקוטי, חזק.

יבלות ויראליות\ רגילות= ניאולי + לימון+ מליסה.

הפרעות שיניים\ חניכיים= ציפורן+ לימון+ מור לצחצוח שיניים ביחד עם אדמת חוור או חימר ירוק. מרטיבים את מבקשת השיניים, שמים מהאבקה על המברשת וטיפה מהסינרסטיקה- נחשב למחטא ומשמיד את כל החיידקים בחלל הפה ומחזק את בריאות החיניכיים. מטפל בנסיגת חניכיים, דלקות בחניכיים ודלקות שונות בחלל הפה, עששת.

צלוליט= רוזמרין + גרניום.

נשירת שיער= רוזמרין + ארז+ לבנדר.

קנדידה= שמן אורגנו + שמן זית.

ניקוי לימפות= ג'וניפר + גרניום.

פירוק חומצה לקטית= קינמון + מנטה.

הפרעות עור= לבנדר + הלקסריסיום.

הפרעות נשימה= רבנסרה, הדס, לבונה (לילדים), אקליפטוסים.

שקט בראש\ הפרעות קשב וריכוז= תפוז מר + ברגמוט.

הרגעת נפש= יסמין + ברגמוט.

נפש בהקשר של נשים (PMS וכ')= יסמין + רוז.

שלווה= יסמין + נרולי.

שמחה= יסמין + אילנג אילנג.

הרגעה בחוזקה= מיורם\ מרווה.

מכווצים (כלי דם, טחורים)= לימון + ברוש.

הפרעות במערכת הרביה הנשית= רוז, מרווה, גרניום.

חיזוק ביטחון עצמי ומרכז הגוף= ארז + רוזווד + סנדלווד.

קירקוע וחיבור לאדמה- פצולי + סנדלווד.

מערכת ריריות= מור + לבונה.

אפרודזיאק (מעוררי תשוקה)= פצולי, אילנג אילנג, קרדמון, ג'ינג'ר, יסמין, קינמון\ קאסיה.

 

מחליפים (אחד את השני אם חסר אחד אפשר להשתמש בשני כי הם דומים בחומרים פעילים)

נענע= מנטה.

לימון= ליים.

תימוס אדום= תימוס לבן.

קינמון= קאסיה.

קמומיל רומאי= קמומיל כחול.

מרווה מרושתת= מרווה רפואית.

עשב לימון= ציטורנלה. (יתושים)

אקליפטוס גלובלוס= אקליפטוס לימוני.

ג'ינג'ר= שומר. (מערכת עיכול).

אגוס מוסקט= קרדמון= נאולי. יש בהם CINEOL לתקשורת עצב שריר.

הדס= רבנסרה= לבונה. (מערכת נשימה\ מדיטציות).

מאי צאנג= עשב לימון= מליסה. מכילים ציטרונל.

אקליפטוס לימוני= מליסה= לימון (אנטי ויראלי).

 

שמנים בעלי חומרים פעילים

CINEOL- אחראי על תקשורת עצב שריר. אגוס מוסקט, קרדמון, נאולי.

אזולן- פגמנט שקיים בפצ'ולי ובקמומיל הכחול- מרגיע עור, אנטי דלקתי.

מנטול- נענע, מנטה, אקליפטוס, רבנסרה.

צינטורנל- עשב לימון, ציטרונלה, אקליפטוס לימוני, מליסה- אנטי ויראלי, מרחקים יתושים.

לימונן- לימון, ליים, תפוז, טנג'רין, מדרין- מחטאים.

bottom of page