מתקשים להרדם? מרגישים קצת אי שקט בלב?

לכולנו היה את הלילה הזה ששמנו את הראש על הכרית ולא הצלחנו להרדם.

ממחשבות, מטירדות מסויימות, התרגשות לפני טיול\מבחן או אירוע משמעותי.

 

אבל מה קורה כשאנחנו לא נרדמים חודש? חודשיים? שנה, שנתיים או יותר? כשכל היום אנחנו רק מפחדים מ"המפגש" עם המיטה בסוף היום ולהתמודד עם זה מחדש.

להסתכל על השעון ולהחליט שהיום מנסים להרדם מוקדם, ומתהפכים מצד לצד ואנחנו רואים שעוד שעה עוברת ואנחנו נלחצים מזה שלא הצלחנו להרדם ונקום עייפים ליום למחרת.

כמה זה מתסכל כשאתה ניגש לרופא והוא אומר לך אתה צריך להירגע, קח כדור.

שהפסכיאטרים בספר ICD אומרים ש-80 אחוז מבעיות השינה הם לאנשים שמשכנעים את עצמם שיש להם בעיות שינה.

הרפואה הסינית בכלליות נגד "פתרון אחד" לבעיה רפואית. לא מצליחה לתפוס את זה שלכל מגרנה המטופל מקבל אקמול וכל מי שיש לו בעיות שינה יקבל כדור שינה. ה"בונדורמין" ו"הולריאן" כבר הפכו למשהו שבשגרה, וכשמנסים להשתמש בהם והם לא עוזרים, לוקחים מינון יתר שמשפיע על היום למחרת.

 

אז איך הרפואה הסינית רואה בעיות שינה?

כמעט הכל אפשר לחלק בראייה הסינית לעודף או חסר, יין ויאנג בשפה העממית.

בתשאול המורכב שאנחנו עורכים כדי לדעת את שורש הבעיה, ישנם מטופלים המדווחים על כך שכשהם נכנסים למיטה הם מרגישים את האדרנלין עולה, כל המחשבות צפות, דופק מוגבר, התרגשות מאירועים מסויימים וכ' ומצד שני מטופלים שמדווחים על עייפות במשך כל היום, נכנסים למיטה "וגמורים" מעייפות אבל לא מצליחים להיכנס לשינה עמוקה וטובה. יתכן והם ירגישו שהם רדומים אבל הם "ערים" לכל המתרחש סביבם, גם אם אדם יכנס בשקט לחדר הם יחושו אותו והם יתעוררו עם תחושה של שינה לא מספקת ועייפות למשף היום.

 

האם זה הגיוני לטפל בשני המטופלים האלו באותה דרך? לתת להם את אותו כדור?

ברור שלא!

יתכן ואת המטופל הראשון יהיה נכון לפזר, להרגיע, בדרך כלל זה למצב שלא נמשך להרבה זמן אך האם את המטופל השני שגם ככה עייף ולא מצליח להרדם, האם נרגיע אותו יותר? ניתן כדור "שיפיל אותו מהרגליים" כשהוא גם ככה חלש?

 

יש התייחסות רבה בין הגוף לנפש אבל מה שחשוב הוא הקשר בינהם. ביהדות ישנה אמרה חשובה מאוד "שהדם הוא הנפש".

הנפש שלנו, במהלך היום נמצאת במצב של עוררות (עירנות). אנחנו מתקשרים עם אנשים והיא באה לידי ביטוי כלפי חוץ. אך כשאנו רוצים להכנס למצב של שינה, הנפש מתכנסת מאותו מצב של עוררות למצב פנימי יותר- מחפשת את השקט שלה להתעגן פנימה ולמצוא מנוחה.

 

מה שקורה בפנים הוא מה שיקבע איך יראה אופי הטיפול שלנו. 

אם המטופל עייף (גם במשך היום וגם בכניסתו למיטה), חלש, חיוור, בעל חולשה עיכול (אי נוחות, גזים, יציאות לא סדירות), נשירת שיער וכ' המטרה תהיה דווקא לחזק אותו! ולא לתת כדור מרדים כמו שהרפואה הקונבציונלית נותנת. הוא גם ככה עייף וזה לא יעזור. אך אם נחזק אותו ונתמוך באספקט של "הדם הסיני" לנפש יהיה איפה להשתקע ולמצוא מנוחה. גם שינה קלה כשהאדם מתעורר מכל דבר בקלות יכולה להעיד על חסר מסויים שגורם לנפש ל"צוף" מכל דבר קטן. 

בספרים מצב זה מתואר כמגבת שתלויה ובאה רוח כדי להעיף אותה. אם המגבת ספוגה ומלאה בנוזלים היא תוכל להתמודד עם זה ואם לא היא תעוף מכל רוח קלה.

מצד שני, אם המטופל דווקא אינו מדווח על עייפות במשך היום אלא על "עודף אדרנלין" מחשבות מהירות וקופצות, חוסר שקט ואם כבר מצליח להרדם על חלומות מטרידים, בעל אופי אלים נכון יהיה אותו להרגיע או ל"פזר" במנח המקצועי. בנוסף יכולים להתלוות תסמינים נוספים כמו זיעה עם ריח חזק, טעם מר בפה, דפיקות לב ושאר דברים שמכוונים אותנו לאבחנה בתשאול ובאבחון האינדיבידואלי.

דרך אגב, האבחון והטיפול נכונים להפרעות עם אופי הקשור לנפש ולמצבי רוח משתנים. זו הסיבה שנשים לאחר לידה (מאבדות הרבה דם) חוות דיכאון לאחר לידה עד שמושלמים כל החסרים על ידי תזונה או תוספים (פרה נטאל) או מניה דיפרסיה כשאין תנועה וזרימה חלקה שדואגת שהמצב רוח ישאר מאוזן וכן לגבי פחדים\ חרדות כשאין מספיק חומר שמזין את הלב ואת הנפש או בערה מסויימת שגורמת לאי שקט.

 

מאז שפתחתי את הקליניקה שלי, למרות שלרפואה סינית יצא שם של מטפלת בעיקר בכאב אני פוגש יותר מקרים המבקשים השקטת הנפש.

אומנם גוף ונפש הם אחד. כשלגוף לא טוב אז גם הנפש מרגישה בכך ושלנפש לא טוב זה יכול להתבטא בגוף. דבר אחד בטוח, שכדי להיות בשלווה מתחיל בלהרגיש טוב.

הרפואה הסינית מציעה טיפול באמצעות מחטים עדינות המווסתות ומאזנות את מערכות הגוף, בצמחי מרפא במידת הצורך והתאמת תזונה כשהטיפול הינו בהתאם לאבחנה אישית.

 

אשמח לענות לשאלות- רועי קצב קליניקה כחודו של מחט

 0545531399